מציג עמוד 98 מתוך 5374 תוצאות
עוד לפני מלחמת לבנון השנייה עמדו בפני המפקדים של חטיבות המילואים אתגרים סבוכים - בראשובראשונה בשל הפערים המנטליים בין המח”טים, שהם אנשי הצבא הסדיר, לבין אנשי המילואים. במלחמת לבנון נחשפו הרבה מהפערים האלה, שהותירו לא מעט משקעים, אך בשנתיים שחלפו מאז נעשה מאמץ של ממש להתגבר עליהם
בצה"ל על כלל יחידותיו, משרתים שכם אל שכם חיילים מרקע שונה המשתייכים לדתות ועדות שונות. יחד הם יוצרים רקמה אנושית ייחודית. זהו פסיפס מרהיב, המורכב מחלקים קטנים ומשמעותיים, כשלכל חלק בפסיפס יש מקום מיוחד משלו ובלעדיו יהיה הפסיפס חסר בשל צבעו ובשל ייחודו. השירות הצבאי המשותף והייחודי, יוצר את התשתית למפגש הראשוני ולהיכרות של כל חלקי הפסיפס הישראלי. ההיכרות האישית ובניית האמון ההדדי בין המפקד וחייליו אינה נבנית רק בהכרת נתונים טכניים על אודותיו, אלא דווקא מתוך היכרות אישית של הרקע הדתי והתרבותי שבו צמח וגדל וממנו בא. הכרת תרבותו של האחר יוצרת רעות, שותפות ומחויבות, התומכות כולן במשימה הצבאית. הספר פותח צוהר להיכרות עם הדתות והעדות השונות ומאפשר למידה ומפגש בלתי אמצעי עם העולם התרבותי־דתי העשיר שממנו הגיע החייל. ספר זה הוא כלי עזר למפקד בבניית נדבך אישי ומקצועי בקשר זה. סא"ל הרב חיים וייסברג משמש כרע"ן כשרות ברבנות הצבאית. בעבר שירת ביחידות שדה והדרכה. וייסברג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל ובעל תואר שני בחינוך. ספרו הראשון זכרון עולם יצא לאור ב־2008. פסיפס הוא ספרו השני. איך לקרוא בספר? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה
ב־26 בספטמבר 2022 מת שיח' יוּסֻף אל־קַרַצַ'אוִיּ, מי שיכול להיחשב אחד מגדולי אנשי הדת והפוסקים הסונים בימינו, ובעל השפעה אדירה על סוגיות מרכזיות שהאומה המוסלמית התמודדה עימן בעשורים האחרונים, ובראשן הסוגיה הפלסטינית והיחסים שבין אסלאם ומערב. קרצ'אוי גיבש אסכולה בשם וַסַטִיַּה (בתרגום מילולי: אמצע). זרם זה צמח מתוך תנועת "האחים המוסלמים" שקרצ'אוי היה חברה הנאמן ואחד מתלמידיו המובהקים של מייסדה, חַסַן אל־בַּנַּא. את עקרונות זרם הוסטיה, ביטוי לפרגמטיזם אסלאמי בגבולות השריעה המאפשר מרחב תמרון ניכר, אימצו הן תנועת חמאס והן התנועה האסלאמית בישראל, על אף ההבדלים המשמעותיים ביניהן. מערכות עומק זה מציג בקצרה את מהות זרם הווסטיה, כפי שעיצבו קרצ'אוי, ומתמקד בהשפעתו האידיאולוגית-תיאולוגית של קרצ'אוי על הג'האד ועל המאמץ המלחמתי של חמאס נגד ישראל. כמו כן המאמר מנסה לסכם את עיקרי מורשתו של קרצ'אוי לדורות המוסלמים הבאים. המסמך חשוב לכל מי שמנסה להבין לעומק את השורשים האסלאמיים של תנועת חמאס, את דרך הלחימה שלה והאופן שבו היא מנהלת את מאבקה נגד ישראל, ופותח צוהר להבנת דפוסי ההתנהגות הפוליטית של תנועה כמו רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת), שהיא יוצאת חלציה של התנועה האסלאמית בישראל, הפלג הדרומי. המחבר, ד"ר שגיא פולקה, הוא עמית מחקר לימודי אסלאם במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל־אביב. מחבר הספר Shaykh Yūsuf al-Qaraḍāwī – Spiritual Mentor of Wasaṭī Salafism איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.
התארגנות כוח המגן במושבה כפר סבא היא דוגמה להצלחה בהגנה על המרחב מפני חורשי המזימות שמסביב. ההצלחה הזאת סייעה למושבה, שנהפכה לעיר, הן במהלך מלחמת העצמאות, והן בשנים הראשונות אחריה. העיר שהייתה למעשה יישוב סְפר על גבול הקו הירוק, עמדה בפרץ ושימשה "עמדה קדמית" לא רק של היישוב היהודי אלא גם של מדינת ישראל
אליהו גולומב ראוי להיקרא שר הביטחון של המדינה שבדרך. הוא לא זכה לראות בהקמת המדינה, שנולדה שלוש שנים לאחר מותו. עם זאת, הכוחות שהשקיע הניבו פרי - צה"ל שנולד מתוך ההגנה
פעילות צי הרכש[1] לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי של הקמת המדינה. בהפעלת הצי היו אמנם כשלים, אך באופן כללי ניתן לומר ש"סיפק את הסחורה", תרתי משמע. יש לקוות שמפעל הרכש בכלל, ופעילות צי הרכש במסגרתו בפרט, יזכו ליותר הכרה מצד הציבור הרחב, שכן במידה רבה ישראל שרדה בזכותם, ולבסוף ניצחה במלחמת העצמאות. סא"ל (בדימוס) יהודה בן־צור היה מוותיקי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), ליווה ספינות מעפילים וספינות רכש, היה מ"מ ג'יפים בגדוד ה־9 של חטיבת הנגב בפלמ"ח ולימים מפקד בכיר בחיל הים. במשך שנים רבות חקר את מפעלי ההעפלה והרכש. מחקריו מפורסמים באתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש באינטרנט. בנו צבי בן־צור - הוובמסטר והעורך הראשי של האתר - כתב את המאמר הזה על סמך מחקריו של אביו.
שש החלטות התקבלו בלונדון בשנים 1948-1947, ובעקבותיהן בוצעו פעולות במזרח־התיכון. המהלכים האלה עיצבו את מסגרת העל של מלחמת העצמאות - גם אם במקרים רבים הם לא התממשו לפי המטרות והתוכניות המקוריות של הבריטים
יותר ממחצית מן הכוח הלוחם של צה"ל במלחמת העצמאות היו ניצולי שואה. רוב הפליטים בדרך נדודיהם למדו מקצוע. הצעירים עסקו גם באימונים צבאיים וטרום צבאיים, שנעשו בחשאי, כדי שיוכלו להילחם למען ארצם
"ישראל, בסופו של דבר, צריכה ללמוד היטב את הקולות ולהכיר את הצבעים ואת הגוונים ביער המזרח תיכוני. תצלום אוויר שצולם מגובה של שמונה או עשרה קילומטרים לא מספיק כדי לראות את היער". ריאיון מערכות עם ראש מרכז משה דיין, פרופ' עוזי רבי
הקמת מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית והפעלתה החל מספטמבר 2019 , מאפשרות מתן מענה רב־ממדי בהפעלת כוחות בניין הכוח הדיגיטלי באופן מטריציוני