מציג עמוד 98 מתוך 1303 תוצאות
העיסוק ב"בטיחות כוחותינו" בצה"ל קיים כמעט אך ורק בתחום האימונים והשגרה. בלחימה הוא כמעט לא בא לידי ביטוי בלוחמת היבשה, אלא כפעולה "על הדרך". נדרש לשלב את מרכיב "ביטחון כוחותינו" בתכנון ובניהול מבצעים, ומהם לגזור לשאר שדות הפעולה של צה"ל
אמרתו של קלאוזביץ על עדיפותה הטבעית של ההגנה בתנאי ששני הצדדים נהנים מעוצמה ומיכולות שוות, נכונה עקרונית ברוב המצבים. ואולם, נראה שבתחומים צרים, כמו מצבים בלוחמה האווירית או מצבים בלחימה הבלתי־סדורה, יש נסיבות שמפרות אותה
אמרתו של קלאוזביץ על עדיפותה הטבעית של ההגנה בתנאי ששני הצדדים נהנים מעוצמה ומיכולות שוות, נכונה עקרונית ברוב המצבים. ואולם, נראה שבתחומים צרים, כמו מצבים בלוחמה האווירית או מצבים בלחימה הבלתי־סדורה, יש נסיבות שמפרות אותה
ב"צוק איתן" נהנו גדודי צה"ל משפע של סיוע אש ומודיעין. בלחימה נגד חזבאללה הם לא יוכלו לצפות לשפע כזה, ויהיה עליהם ללמוד כיצד להפיק אש ומודיעין בעזרת האמצעים העומדים לרשותם
התבוננות חוזרת, בראי של 50 שנים לאחור, בתחקיר מערך ההגנה האווירית )נ"מ( ממלחמת יום הכיפורים, מאפשרת בחינה מחדש של תהליכי הלמידה בארגון מלקחי המלחמה שבה למערך היה חלק חשוב בלחימה. האם תחקיר המלחמה של המערך עדיין עומד במבחן הזמן?
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות
כותב המאמר בוחן את יישום עקרונות המלחמה בעימות האסימטרי, וטוען כי הצבתם של עקרונות אלה אל מול הצרכים של לחימה בארגוני טרור וגרילה מצביעה על הכרחיותם לסוג זה של לחימה
תקפותה של כל תורת לחימה חדשה וינולותיו של כל אמצעי לחימה חדש הן בחזקת השערות - עד לרגע שבו מתקבלת ההחלטה לאמצם ולהטמיעם, במקרים רבים הם הופכים מאותו הרגע ואילך למוסכמות
מלחמות בין צבאות כבר הפכו לנחלת העבר, אך העובדה שהמלחמה הא־סימטרית הפכה לזירה השכיחה לא נותנת בהכרח את היתרון לצד "החלש"