מציג עמוד 98 מתוך 1155 תוצאות
קריסת מגדלי התאומים חשפה מחדלים אמריקניים חמורים בשורה של תחומים, והמאמר הזה בוחן שלושה מהם: המודיעין, האסטרטגיה וההתכוננות לפיגוע המוני. בתחום המודיעין נחשפו ליקויים מהותיים בתו"ל, בעבודת המטה, בארגון, בהכשרה, במחקר ובפיתוח. האסטרטגיה של ארה"ב ללחימה בטרור חסרת נחישות, עקביות ותכליתיות בהתייחסות הן לארגוני הטרור והן למדינות הנותנות להם חסות. באשר להכנות לקראת פיגוע המוני - אלה היו בלתי תכליתיות ונועדו בעיקר "להצטלם יפה"
במהלך מלחמת וייטנאם הפעילו האמריקנים תוכנית רחבת היקף להריסת התשתית הפוליטית, הצבאית והלוגיסטית של הווייט-קונג. במהלך שנות הפעלתה הביאה התוכנית ל"נטרולם" של יותר מ81 אללף תומכי וייט-קונג - ומתוכם חוסלו יותר מ-26 אלף. התוכנית פגעה קשה מאוד במאמצי הקומוניסטים להשתלט על דרום-וייטנאם, אך עוררה ביקורת קשה מבית בטענה שאין היא מוסרית
בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו
התבטאותיהם ומעשיהם של ראשי הרשות הפלסטינית מוכיחים בבירור כי הם מעולם לא התכוונו להגיע לפשרה היסטורית אמיתית עם הציונות, המבוססת על חלוקת הארץ. את התהליך המדיני הגדירו הם עצמם כ"סוס טרויאני", שאיפשר לפלסטינים להגיע לעמדה מדינית וצבאית משופרת לקראת המערכה המכריעה על העצמאות ועל השיבה - מערכה אשר נועדה להביא בסופו של דבר להחרבתו של המפעל הציוני
ניתוח קרבות גדודיים שנערכו לפני כמה עשורים ובתקופה האחרונה מלמד כי למרות השינויים הטכנולוגיים הגדולים שהתחוללו במשך השנים, יש מאפיינים משותפים לכל מפקדי הגדודים המוצלחים
צה"ל מנסה לקדם תפיסה חדשה שלפיה כל ההכשרות של הקצינים הן חלק מרצף שנקבע מראש, ובו כמה תחנות הכשרה המשתלבות זו בזו. על פי התפיסה הזאת, בכל תחנת הכשרה יש שני ערוצים: ערוץ ההשכלה הצבאית הכללית המשותף לכל הקצינים וערוץ הידע הייחודי לכל מקצוע. יישום התפיסה הזאת נתקל בקשיים בהכשרות הקצינים ברמות הזוטרות, ובמאמר נעשה ניסיון לעמוד על הסיבות לקשיים האלה
חיל האוויר - כמו צה"ל כולו - נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם התקשורת, ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר. אף שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית, הרי בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר
כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת
הטקטיקה שנקטו לוחמי בר-כוכבא - לוחמה זעירה ושימוש נרחב בתווך התת-קרקעי - אילצה את האימפריה הרומית לשנות את האסטרטגיה שלה ואת דפוסי הלחימה שגיבשה