כי בתחבולות תעשה לך מלחמה

צבא סין העממית

הספינות הקטנות

תמרון כוחות במתקפה

יחסי כוחות, תוקפנות וסיכויי הניצחון

לא מלחמה ולא שלום: התמודדות ישראל במסגרת העימות באזור האפור עם איראן וחזבאללה

בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה

על הפתעה, מסגור ומחקר מודיעיני

דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין

מאה שנים להקמת ארגון ה"הגנה" - סיבות ונסיבות

בתקופת סוף מלחמת־העולם הראשונה ואחריה הועבר הדגש בפעילות המודיעינית של בני היישוב מסיוע למאמץ המלחמה נגד התורכים, אל שמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות של שכניו הערבים. מובא כאן סיפורו של משרד הידיעות, לימים ש"י, שפעל בד בבד עם הקמת ארגון ההגנה

אוניות הנשק במפעל הרכש - צבי בן־צור

פעילות צי הרכש[1] לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי של הקמת המדינה. בהפעלת הצי היו אמנם כשלים, אך באופן כללי ניתן לומר ש"סיפק את הסחורה", תרתי משמע. יש לקוות שמפעל הרכש בכלל, ופעילות צי הרכש במסגרתו בפרט, יזכו ליותר הכרה מצד הציבור הרחב, שכן במידה רבה ישראל שרדה בזכותם, ולבסוף ניצחה במלחמת העצמאות. סא"ל (בדימוס) יהודה בן־צור היה מוותיקי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), ליווה ספינות מעפילים וספינות רכש, היה מ"מ ג'יפים בגדוד ה־9 של חטיבת הנגב בפלמ"ח ולימים מפקד בכיר בחיל הים. במשך שנים רבות חקר את מפעלי ההעפלה והרכש. מחקריו מפורסמים באתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש באינטרנט. בנו צבי בן־צור - הוובמסטר והעורך הראשי של האתר - כתב את המאמר הזה על סמך מחקריו של אביו.

אח לעזרת אחיו - פעילות ניצולי שואה חברי ההגנה באירופה 1948-1945

תנועת "הבריחה", שנועדה במהותה לסייע לניצולי השואה, פעלה למעשה גם בעזרתם. התנועה עוררה הדים רבים בדעת הקהל העולמית. כמו שהייתה חלק מתחילת חייהם המחודשים של ניצולי השואה, כך הייתה חלק מתקומתה של מדינת ישראל