מציג עמוד 96 מתוך 1843 תוצאות
כיצד יכול כוח קטן לגבור על כוח גדול וחזק ממנו משמעותית? על השאלה הזאת מנסה לענות תיאוריית ''העליונות היחסית'' שניסח האדמירל האמריקני, ויליאם מקרייבן. הוא מבסס את התיאוריה שלו בין השאר על אחד המבצעים המפורסמים ביותר לשחרור חטופים – מבצע אנטבה. במהלך הפרק אנחנו משחזרים את תכנון המבצע ואת רגעי השיא שלו, יחד עם מתכנן הפעולה מוקי בצר והלוחמים הראשונים שפרצו לטרמינל באנטבה ומנתחים את מהלך המבצע לפי תיאוריית העליונות היחסית.
״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [..] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב
״יש הבדל בין שיטות האימונים של צה״ל וחמאס. אולם, יש כאן חוברת עם הרבה מאוד תרגילים ותנועה שמעסיקה מדריך אימון גופני וכותב תורה בתחום זה. האתגר שלנו שאנחנו ניבחן בו הוא בכלל בלבנון ולא בעזה ששם התוואי שטח יותר פשוט, המלחמה שם מבחינה פיזית תבחן אותנו״. סא״ל ד״ר עקיבא גרוסמן, רמ״ד תרבות גופנית במכללות הצבאיות, בריאיון ל״קול המערכות״ על הכושר הגופני של לוחמי חמאס, מוכנותם לאירועי 7 באוקטובר, השפעת הכושר על היבטים נוספים כמו החוסן המנטלי, וכן על היערכות החזבאללה בפן הכושר הגופני
"כל שדבר שנראה לנו כהיסטוריה בתרבות המערבית - הוא גם ההווה וגם העתיד בעיני חמאס. אנחנו צריכים להתחיל להאמין לאויב שפסוקי קוראן מבחינתו אינם רק לתפארת המליצה, אלא הם בעלי זיקה ישירה לפעולה הצבאית". "לחשוב אסלאמית" - ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". פרק זה יראה כיצד הכשל הישראלי ב־7 באוקטובר היה לא רק מודיעיני אלא גם תרבותי. זאת בין היתר בשל התרגום הלקוי של המונח האסלאמי "וסטיה", שחמאס פעלה לאורו
על השימור והשינוי בעקרונות המלחמה בהיסטוריה | מבצע "חומת מגן – מנקודת מבטו של הרמטכ"ל | בין "שומר החומות" ל"חומת מגן" | הודו ומעורבותה במזרח התיכון | צוותי לחימה משולבים | חדשנות צבאית – גזירת גורל או תוכנית עבודה? | הביטחון הלאומי הליטאי בצילה של רוסיה ומחשבות על ישראל | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
על עומק מחשבתי ועומק פיזי | מה ישראל וצה"ל יכולים ללמוד מהמדיניות האמריקנית באפגניסטאן ובעיראק | "מעברי האש" – מודל אימונים לניצחון במלחמה בכל חזית? | בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה | חזון הרחפן הביתי כאמל"ח משנה משחק במלחמות החדשות | בחינה רטרוספקטיבית של יישום תפיסת "הנגד החדש" | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור". בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם. ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים
"נמצא שבמשחקי מלחמה בין מחשבים יש נטייה להסלים, כמעט תמיד, והבינה המלאכותית תגיע אפילו עד מלחמה גרעינית כוללת. לעומת זאת נמצא שאנשי מקצוע נמנעים מלהגיע לסף הגרעיני במשחקי מלחמה. ההטיה נובעת מחוסר בכמות הנתונים ומאיכותם". בפרק זה נדבר על זרם השינוי של "האחים המוסלמים" שמתבסס בטורקיה, ולמה הוא חייב להטריד אותנו. נעסוק במשחקי הבינה המלאכותית בתרחישים השונים למקרי קיצון, ולסיום נחתום בספר "משהו ממני נשאר שם" שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות", ועוסק בחוויה של מפקד שאיבד חיילים ועל ההתאוששות מטראומה
"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר" בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה
שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: מה האיזון הנכון לצה"ל במתח בין שימור הקיים (תפיסתית, ארגונית, תהליכית), להשתנות ובתוכה לחדשנות? כיצד ניתן להתמודד עם השפעה איטית ומתמשכת של דפוסי פעולה המתאימים לבט"ש בגבולות ולמב"ם, אך לא למלחמה, על התרבות הארגונית של צה"ל? האם אפשר לקיים מנגנונים ברי קיימא שיצביעו על מגמה של הערכת חסר, ועד כדי זלזול באויב כלשהו? כיצד לפתח יכולת מחקרית של תפיסות העומק והתפיסות האופרטיביות של האויב?