כוחות ומפקדות מאולתרים במלחמות ובמבצעים
התופעה של הקמת כוחות מאולתרים, במבצע או במלחמה, צריכה לקבל יחס של דפוס קבוע ולא תופעה רנדומלית. יש לעגן אותם במבנה ובארגון הכוח הצבאי
14.02.2018
מציג עמוד 93 מתוך 1518 תוצאות
מערכות
מערכות
המיקוד המבצעי והפעולה ממוקדת הערך האסטרטגי
באמצעות שלושה מושגים - ”המיקוד המבצעי”, ”הערך הקרבי” ו”הערך האסטרטגי” - מסבירים המחברים מה יש לעשות כדי להפיק את המרב מהכוח הצבאי בעידן המלחמות החדשות
21.06.2014
מערכות
לוחמת מידע
החדירה המסיבית של המחשבים לתחום הצבאי פותחת פתח לניהול מלחמה מסוג חדש לחלוטין. מושגי היסוד של מלחמות העתיד יהיו "סוסים טרויאניים, "וירוסים", "תולעים" ו"פצצות לוגיות"
21.02.2000
מערכות
מלחמת מנע: היעלמותה מסל הכלים הביטחוני והצורך בחזרתה
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם
22.12.2025
מערכות
מלידל הארט לקלאוזביץ - צה"ל משנה תפיסה (גם בשמע)
תפיסת ההתקפה של צה“ל בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט. השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ
06.06.2016
מערכות
שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ובין שירות הביטחון הכללי לאחר קום המדינה
כל אחד מהסכמי שביתת הנשק בין ישראל ובין ארבע שכנותיה, שנחתמו במהלך שנת 1949, חייב הקמת ועדה מעורבת להשגחה על ביצוע תנאי ההסכם. בוועדות אלה התקבלו החלטות, שעסקו לא רק בבעיות צבאיות אלא גם בסוגיות מדיניות שבין ישראל לשכנותיה. כדי לנהל את מנגנון הוועדות הקים האו"ם את מטה הפיקוח שהורכב מחיילים ואזרחים אשר הגיעו ממדינות שונות, ולראש המטה אף היה קשר ישיר למזכ"ל האו"ם. עם קום המדינה הפעיל משרד החוץ יחידה מבצעית שתפקידה איסוף מידע מודיעיני מגורמים זרים. בשל תקלה מבצעית הוחלט לפרק יחידה זו ולבזר את יכולותיה בין שב"כ למוסד. הצורך של משרד החוץ לפקח על פעילות המשקיפים בישראל מבחינה מודיעינית הביא לשיתוף פעולה עם שב"כ, שקיבל את הסמכות ואת היכולות לפקח על גורמים זרים בארץ. לאור הצורך של משרד החוץ במידע מדיני התהדק שיתוף הפעולה שלו בשנים אלו עם שירות הביטחון הכללי
25.07.2024
מערכות
גדוד ופלוגה בלחימה: מבצע "חומת מגן" - מה ניתן ללמוד?
הסיסמאות של דבקות במשימה, פיקוד מכוון משימה, אומץ לב, אגרסיביות ונחישות בלחימה קרמו במבצע עור וגידים. הגדוד הפך, מקרב לקרב, למכונה אנושית יעילה, ערכית ומקצועית. הבסיס ליכולת הוא יסודות המקצוע, התורה הצבאית, ההבנה הטקטית ויכולת "האלתור המלומד". ללא מקצועיות של הלוחמים והמפקדים, הצבא יהפוך לאספסוף מזוין
22.05.2022
מערכות
צוותי לחימה משולבים - מאויש ובלתי מאויש
הטכנולוגיות האזרחיות התקדמו רבות בתחומי כושר המחשוב, המזעור, הבינה המלאכותית והתקשורת המהירה. הפעלת כוח משולב, מאויש ובלתי מאויש, מחייבת מעורבות מועטה של אדם הנסמכת על הרבה יכולות אוטונומיות מתקדמות. המאמץ הרב שצריך להשקיע בפיתוח ובהטמעה הכרחי לשימור העליונות הצבאית של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק
22.05.2022
בין המערכות
בין המערכות 21 - ינואר-פברואר 2023
בגיליון: תור הזהב הביטחוני ותהליך שקיעתו / אלוף ד"ר יעקב בנג'ו, אל"ם נירי ינאי, רס"ן יונתן נבו / הפלישה הרוסית לאוקראינה – כישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית / סא"ל מ', סא"ל אורן חזן/התפקוד השישי: הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה / סא"ל (מיל') אורן האס / מי שלא מעז/סרן (מיל') גל פרל / השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח/ד"ר אייל ברלוביץ'
19.03.2023
בין המערכות
בין המערכות 24: יולי-אוגוסט 2023
בגיליון: מה לקחת מתיאורית המלחמה: צורות, "משקפיים", או פרשנות בהקשר? / "בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / דברים שרואים משם גם רואים מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן" / המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד: לחימת גדוד 202 במבצע "צוק איתן"
06.09.2023