מציג עמוד 92 מתוך 4388 תוצאות
מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הייתה הפתעה אסטרטגית כואבת לישראל. מבחינת סוגי ההפתעות, זו הייתה "הפתעה מרוכזת", משמע – המודיעין של המותקף היה שאנן וטעה בהערכת הכוונות של יעד המודיעין, אף שהכירו היטב. באחריות ראשי המודיעין לאתגר באופן שוטף כל קונספציה, וחבל שהמלצת ועדת אגרנט להקמת גוף מקצועי ואיכותי בתוך המודיעין, אשר יעסוק בכך, התמוססה בשנים האחרונות
מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הייתה הפתעה אסטרטגית כואבת לישראל. מבחינת סוגי ההפתעות, זו הייתה "הפתעה מרוכזת", משמע – המודיעין של המותקף היה שאנן וטעה בהערכת הכוונות של יעד המודיעין, אף שהכירו היטב. באחריות ראשי המודיעין לאתגר באופן שוטף כל קונספציה, וחבל שהמלצת ועדת אגרנט להקמת גוף מקצועי ואיכותי בתוך המודיעין, אשר יעסוק בכך, התמוססה בשנים האחרונות
"אחד מהדברים שלמדנו במלחמה זה איך לשמר את כשירות הכלב במהלך לחימה כל כך ארוכה. כמו ששריונר מבצע טיפול לכלי שלו, כמו שלוחם אמור לעשות ניקוי לנשק שלו כשהוא מתלכלך בהרבה אבק – כך גם צריך לטפל בכלב, בטח בתנאי קיצון שכאלה". רס"ל י', קצין הלמידה המבצעית של יחידת עוקץ, בריאיון ל"קול המערכות" על הלחימה של היחידה בתמרון ועל הלמידה המבצעית תוך כדי לחימה
"לחשוב אסלאמית משמע להבין את מונחי היסוד שבהם משתמשים שכנינו, חלקם אויבינו. מושגים כמו ג'האד, הֻדנה, אפילו המושג סלאם. הבעיה המרכזית היא שאנחנו מתבוננים במשקפיים מערביים לעבר תרבות שמשתמשת במונחים ערביים מוסלמים, והדבר הזה יוצר קצר בתקשורת". ד"ר שגיא פולקה, עמית מחקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר לחשוב אסלאמית, בריאיון ל"קול המערכות" על מה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר
״לא בכדי אמר הרמטכ״ל שהמלחמה מתקיימת בשטח מורכב, ולכן תימשך חודשים רבים. מול אויב מבוזר שנלחם בשיטות לחימה של בריחה ואין לו מרכזי כובד ברורים - אתה צריך להתמודד עם כל מרכיב בנפרד. אנחנו לא במלחמה כמו ב-73׳. זה עקב בצד אגודל, בית בית, סמטה סמטה, וככה מגיעים להישג. בסוף יש מדדים, היבטים פרקטיים שעליהם אנחנו נשענים. לדעת בכמה מנהיגים פגעת, כמה תשתיות הרסת, כמה אויב השמדת. זה לא body count במובן של וייטנאם, אלא שההישג המצרפי שכלל הכוחות - אוויר, ים ויבשה - מביאים מהשטח, מתורגם בסוף להישג מבצעי. כשאתה מצליח להביא את כל הגורמים לשולחן ועושה איתם מופעי למידה קבועים, וחיל הים שומע את האתגרים של היבשה ושל חיל התקשוב - מתפתח תהליך משותף שהוא מכפיל כוח״. אל"ם גלעד אברילינג’י, ראש מחלקת תו״ל, הדרכה ומפקדות באגף המבצעים, בריאיון ל"קול המערכות" על הלמידה המבצעית המטכ״לית
"כאשר אתה עובר על רשימת ההרוגים בכל סבבי הלחימה מ'עופרת יצוקה' וצפונה, תמצא בני חמולה כזו או אחרת שהיו מעורבים בטרור, בארגון כזה או אחר. אין חמולה שאין בה פעילי טרור, שאינה צבועה בצבעים של טרור. אין חמולה שהיא סטרילית לחלוטין, אין דבר כזה על הגלובוס" ההיסטוריון הצבאי גיא אביעד בריאיון ל"קול המערכות" על החמולות בעזה, בהן זו שחטפה ומחזיקה במשפחת ביבס, או זו שחטפה לפני שנים את גלעש שליט; על היום שאחרי מלחמת "חרבות ברזל", ועל הגורמים המקומיים שיכולים (או אולי לא) להחליף את חמאס
"הלוחמים הם אלו שמשלמים בגופם את המחיר – ומייד ממשיכים. כושר ההתאוששות של גולני בלבנון, במלחמת יום הכיפורים וב־7 באוקטובר, היכולת לקום ולהמשיך קדימה עד לניצחון, למרות המחיר הכבד – הוא היוצר את האיכות, הייחוד, המורשת והרוח של גולני". פרויקט חדש – "קולות מלחמה" – סדרת פודקסטים על הסיפורים מאחורי השירים והלוחמים של מערכות ישראל, בהפקת "מערכות" ובשיתוף היחידה לתרבות וכלים חינוכיים בצה"ל. והפעם: השיר "גולני שלי", בהשתתפות תא"ל (מיל') יובל בזק, על הקרבות השונים של החטיבה במהלך ההיסטוריה ובהם גם הקרבות במלחמת "חרבות ברזל".
לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר״. אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין
האסלאם משמש כמקור לגיטימציה מרכזי בארגון אנצאר אללה (החות'ים), ובעזרתו הוא מצדיק את התקוממותו בתימן, את בריתו עם ציר ההתנגדות האיראני ואת מעורבותו ב"חרבות ברזל". המסרים של אנצאר אללה זוכים לרוב להתעלמות, על אף שהם צוהר חשוב לאופן שבו החות'ים מבינים, או לכל הפחות רוצים שאחרים יבינו, את זהותם ואת יעדיהם במזרח התיכון