התעצמותו של חיל הים המצרי

בעשורים האחרונים תהליך בניין הכוח של חיל הים המצרי מאפשר לו לשדרג את כליו באופן חסר תקדים. השילוב בין פלטפורמות חדשות, אמצעי לחימה חדשים, הכשרה מערבית, אימונים משותפים עם כוחות בין־ לאומיים והניסיון המבצעי שנצבר בשנים אלו, יובילו את חיל הים המצרי לשינויים אסטרטגיים ואופרטיביים בתורת הלחימה שלו

קיצור תולדות התמרון

דבריו של דוד בן־גוריון בשנות ה־50 של המאה ה־20 :״אנו חיים באחת התקופות המעורערות ביותר בהיסטוריה האנושית״, נותרו רלוונטיים גם היום. המציאות תמשיך ותשנה את פניה והמלחמה את דרכיה. המנצחים יהיו אלו שישכילו להבין טוב יותר ומהר יותר את טבעם של השינויים, ולהכין היטב ובזמן את הכלים המתאימים

טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם

נוכחות גוברת של כוחות חדשים בשוק העולמי מאפשרת לאויב "רף כניסה" תקציבי וטכנולוגי נמוך מבעבר ויוצרת אתגרים חדשים למערכת הביטחון. אתגרים אלו מניעים את מנהלת מל"טים לספק פתרונות בקדמת הטכנולוגיה במטרה לשמר את היתרון האיכותי של צה"ל, להוביל את תחום הכטמ"ם בעולם וכפועל יוצא לקדם את התעשיות הביטחוניות בעסקאות ייצוא

תהיה מלחמה בקיץ...

רשת זורגה

הרמטכ"ל

קולות מלחמה: גולני שלי

"הלוחמים הם אלו שמשלמים בגופם את המחיר – ומייד ממשיכים. כושר ההתאוששות של גולני בלבנון, במלחמת יום הכיפורים וב־7 באוקטובר, היכולת לקום ולהמשיך קדימה עד לניצחון, למרות המחיר הכבד – הוא היוצר את האיכות, הייחוד, המורשת והרוח של גולני". פרויקט חדש – "קולות מלחמה" – סדרת פודקסטים על הסיפורים מאחורי השירים והלוחמים של מערכות ישראל, בהפקת "מערכות" ובשיתוף היחידה לתרבות וכלים חינוכיים בצה"ל. והפעם: השיר "גולני שלי", בהשתתפות תא"ל (מיל') יובל בזק, על הקרבות השונים של החטיבה במהלך ההיסטוריה ובהם גם הקרבות במלחמת "חרבות ברזל".

סיכולים ממוקדים חלק שני

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור". בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם. ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה

צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?

בדואים