מציג עמוד 90 מתוך 3926 תוצאות
ב־1949 נעשו חיפושים קדחתניים לקבוע שמות עבריים לדרגות בצה"ל ובהם דרגת הגנרל. היו חילופי מכתבים בין נשיא ועד הלשון העברית לדוד בן־גוריון ואולם לבסוף קבעו בן־גוריון והרמטכ"ל יעקב דורי את השם "אלוף" לדרגה זו
מימוש שבעה עקרונות ליבה כלליים יביא, להערכת הכותבים, להפחתה משמעותית בהיקף המשאבים המּוקצים לבדיקות ולמבצוע תהליכי זרימת מידע
על הניסיונות של צה"ל ושל צבאות ארצות־הברית ובריטניה להעתיק מצבא גרמניה את שיטת הפיקוד המבוזר מוכוון המטרה. על ספרו של ד"ר איתן שמיר, "פיקוד משימה", מודן, מערכות ואמ"ץ תוה"ד, 2014, 256 עמודים
הקמת הפלמ"ח היא דוגמה ל"מלחמה באמצעות פונדקאי", שבה הפונדקאי (היישוב היהודי) נהנה מהסימביוזה. יש לזהות גורמים אופוזיציוניים אשר פועלים גם ככוחות לא סדירים, ולמצוא את הדרכים לחבור אליהם ולנסות להכווין את פעולותיהם לטובת האינטרסים המדיניים והצבאיים של ישראל
בין צה"ל למשרד הבריאות קיים שיתוף פעולה הדוק במספר רב של מישורים כדי להגביר את מוכנות העורף למצבי חירום. שיתוף הפעולה הזה חיוני למתן מענה מיטבי לאירועי החירום השונים במלחמה ובעיתות שגרה
המפה של מרחבי ההתרעה שפירסם פיקוד העורף במהלך מבצע "צוק איתן" המערבי והצפוני. רק שלום או הרתעה יציבה יוכלו להחזיר שיקולים גיאוגרפיים- עלולה להיות הגורם המרכזי שמעצב בעתיד הקרוב את ההתיישבות בנגב כלכליים לפיתוח הנגב
סא"ל גיל נוחמוביץ מצביע על בעיות רבות שפוגעות בהתקדמות המקצועית של קציני מטה, אבל הפתרונות שהוא נותן לא תמיד ישימים | תגובה למאמר "האתגרים שבפיתוח קציני מטה", גיליון 447
הדרגה סגן־אלוף כוללת בתוכה שני עולמות: העולם הטקטי של הסגן והעולם האסטרטגי של האלוף. תפקודו של הסא"ל בשני העולמות בא לידי ביטוי בכך שהוא עוסק בקיום השוטף של המסגרות לצד חתירה לחדשנות ולמצוינות
מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה
מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף