המהפכות הצבאיות של ישראל
אחרי מלחמת יום הכיפורים עבר צה״ל את המהפכה הראשונה בעניינים הצבאיים. זו הקנתה לו את היכולת לנטרל את טילי הנ״מ של צבאות ערב. עתה נדרש צה״ל למהפכה שנייה שתנטרל את הטילים ואת הרקטות של הערבים
מציג עמוד 90 מתוך 4246 תוצאות
אחרי מלחמת יום הכיפורים עבר צה״ל את המהפכה הראשונה בעניינים הצבאיים. זו הקנתה לו את היכולת לנטרל את טילי הנ״מ של צבאות ערב. עתה נדרש צה״ל למהפכה שנייה שתנטרל את הטילים ואת הרקטות של הערבים
בשנים הקרובות צפויים האזורים שגובלים בישראל להפוך לשטחי הפקר שבהם שולטים ארגוני טרור - כפי שהיה הפתחלנד בזמנו. זהו מצב שטומן בחובו סכנות רבות שלקראתן יש להיערך כבר עתה
זה כמה שנים שגופים שונים מנהלים מסע להטלת איסור מוחלט על שימוש בתחמושת שכוללת זרחן לבן - גם אם זו מיועדת למטרות לא קטלניות כמו מיסוך. המאמר בוחן כיצד מתגבשת נורמת איסור על נשק ומהם השלבים בדרך להפיכתו לטאבו מוחלט, עד כי השימוש בו גורר סנקציות
שלושה ספרים שראו אור בשנים האחרונות מנתחים היבטים שונים של מחדלי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. הכרת המחדלים והדרכים למניעתם חיונית כדי למנוע חזרה עליהם
הכותב קורא לשיח מקצועי בין מפקדים מכהנים לבין עמיתים ופקודים בעבר ובהווה
בדו"ח המסכם על מלחמת לבנון השנייה מציינת ועדת וינוגרד שצה"ל יכול היה להפיק תועלת הרבה יותר גדולה מהיחידות המיוחדות שעומדות לרשותו. את העובדה שהוא לא עשה זאת מייחסת ועדת וינוגרד לכשל מבני
בפני מדינות העולם השלישי פתוחות שתי אופציות לפיתוח נשק גרעיני: מאורניום מועשר ומפלוטוניום. נתיב הפלוטוניום הוא מסוכן יותר למערב, שכן את הפלוטוניום קל יותר להפיק מאשר את האורניום המועשר, וגם קל יותר להסתירו
כאשר תיכננו הגרמנים את מבצע "ברברוסה", הם ידעו שעומד מולם אויב שנהנה מעדיפות כמותית גדולה, אך הם לא ידעו עד כמה גדולה העדיפות הזאת. הערכת המתכננים הגרמנים הייתה שהודות לעליונותם בתחומי הפיקוד והשליטה ובאמצעות גורם ההפתעה יוכלו להתגבר על העדיפות הכמותית של הסובייטים
אם ישראל לא תצא למאבק לאומי נגד הדה-לגיטימציה שעושים אויביה לזכותה להגן על עצמה, היא תמצא את עצמה נאלצת להילחם בידיים קשורות. עם זאת, המאבק הזה אינו צריך להיות רק עניינו של צה"ל. במאמר מועלות הצעות כיצד לנהל את המערכה החיונית הזאת
המאמר מציג את המורכבות הרבה של תפקיד המח"ט באיו"ש - מורכבות שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בצורך להתנהל בין מתחים רבים שמובנים בתפקיד: למשל בין הרצון לראות בהיבטים המבצעיים את המדד העיקרי )אם לא היחיד( להצלחה בתפקיד לבין ההבנה שנכון להיעזר גם באמצעים אחרים, שאינם בהכרח צבאיים