מציג עמוד 9 מתוך 208 תוצאות
כשעולה הצורך לפתור בעיות צבאיות־ביטחוניות, מתפתים מדינאים לעשות זאת באמצעות תקיפה־מנגד. האם אכן ניתן לפתור בעיות צבאיות רק בתקיפות־מנגד? דיון בסוגיה הזאת התקיים בכתב העת "פרמטרס" עוד לפני מבצע "צוק איתן"
בכל מלחמה בעתיד תהיה ישראל חשופה לתקיפות בליסטיות מסיביות. על רצועת החזית אין שום אפשרות להגן באופן אקטיבי. אם לא ניתן להרחיק את האויב במהירות מאזורי השיגור, מוכרחים לפנות את האזרחים מהחזית. לעומת זאת על עורף המדינה צריך ואפשר להגן
בגיליון: על שתיקת הקצינים / טיהור מרחב / איפה התחבולה / על הצורך של כוחות היבשה ביכולות שליטה בתעבורה האווירית / תקומת ההגנה המרחבית / תקיפת החות'ים בים האדום ובים הערבי / דה־מיליטריזציה של חברות מובסות: כיצד לכפות שינוי אופי על חברה? / ועוד
כשמדובר על הבור בקריה, רב הסודי על הבלמ"ס. זו הזדמנות לחשוף משהו, לפחות מבחינה לשונית, על הכינוי שדבק בחמ"ל של הפיקוד העליון. ככל שמעמיקים במילה בור מגלים עד כמה היא מסתעפת וחוצה תקופות היסטוריות – היא מרמזת על טכנולוגיות שהיו נהוגות בימי קדם וקושרת עצמה לימי מלחמת דוד בפלשתים
בגיליון: לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות/ משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי – ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה/ שבע שנות מערכה בין החות'ים לשכניהם – פרומו לישראל?/ על הקו המחבר בין כוונת הפצצה של B-17 לתקיפות מל"טים באפגניסטאן/ אזרחים אוקראינים במלחמה הטוטלית " 22 "/ שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה/ על קיבעון, ברוטליזציה והפצצות / במה: גם מצלמה היא נשק
בגיליון: הטנק: רלוונטי היום יותר מתמיד / עקרונות המלחמה: התאמתם למאפייני המלחמה בעת הנוכחית / עוצבת הקומנדו - מאוסף יחידות מובחרות ל"אס שרוול" של צה"ל / משחקי מלחמה כמגבירי למידה בהכשרות הפיקוד / צבאות יבשה מחפשים משמעות / תקיפת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007: פעולת סיכול אלימה או תקיפת המב"ם הראשונה? / ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
המאמר טוען כי במלחמת "חרבות ברזל" השיג צה"ל הכרעה בשתי זירות, באופן ההפוך מהמקובל בתורה הצבאית. בעזה - הושגה הכרעה טקטית ואופרטיבית מול חמאס, שהתבססה על שחיקת כוחות ויכולות האויב בעיקר באמצעות פעילות יבשתית התקפית; בלבנון - הושגה הכרעה אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית (בסדר הזה) מול חזבאללה, שהתבססה על תחבולה באמצעות פעולות קינטיות ("מכות מנע") ובהן פיצוץ ביפרים ותקיפות מהאוויר נגד יכולות ומפקדים, והמשך בפעולה יבשתית נגד תשתיות לחימה במרחב הגבול. הדיון בהכרעה הלך ונעלם בתוך צה"ל בשנים האחרונות, והמאמר מציע מצע מחודש לדיון כזה
מאמר זה מבקש להציע היסטוריוגרפיה של ייצוגי הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית ימי המדינה ועד לעשור השני של המאה ה־21. המאמר בוחן את קשרי הגומלין שבין ההתרחשויות ההיסטוריות בישראל, התפתחות שיח הטראומה בעקבותיהן וייצוגו של הלם הקרב בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים. התפתחות זו מוגדרת באמצעות ארבע תקופות: תקופת ההשתקה, בין ראשית ימי המדינה ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הן החברה הישראלית והן המסך הישראלי הדחיקו את המצב הפוסט־טראומטי; תקופת ההכרה בהלם הקרב, שכללה גל סרטים שעסקו בהלם קרב, במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20; תקופת הפיצול, במהלך שנות ה־90, שבה הקולנוע העלילתי נמנע לחלוטין מעיסוק בהלם הקרב ואילו הקולנוע התיעודי ייצג את התופעה במספר סרטים; ותקופת הדומיננטיות של הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית המילניום, שבה הקולנוע העלילתי, התיעודי, והטלוויזיה, מוצפים בתכנים קולנועיים וטלוויזיוניים המציבים במרכזם את הלם הקרב
מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי
