מולדת כפוית טובה

היהודים התגייסו בהמוניהם לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה - ובכלל זה לחיל האוויר - ושילמו מחיר דמים כבד. למרות זאת הם הואשמו בהשתמטות ובאי־נאמנות

מסע עונשין הדדי

תיאור אוהב וכואב של הווי הלוחמים בגדוד 81 בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה, מהול בביקורת על האופן שבו נוהלה המערכה בלבנון | עוזי קורן, גבעות דאמור, שם... תל-אביב, גוונים, 2011 ,176 עמודים

החיים נמשכים

4 סיפורים קצרים ומרגשים העוסקים בשכול ובכלל זה בחזרה לשגרה אחרי סיקורת ספרים האסון הנורא. כותב הספר הוא קצין קרבי לשעבר ששכל את בנו במלחמת לבנון הראשונה | יעקב צור, עפיפון בשמי קריית-שאול, תל אביב, אופיר ביכורים, 2014 ,286 עמודים

הכתובת הייתה על הקיר

כל הטכנולוגיות הצבאיות שהופעלו במלחמת העולם הראשונה היו מוכרות היטב שנים רבות לפני פרוץ המלחמה. אף על פי כן שום צבא מהצבאות שהשתתפו באותה המלחמה לא נערך לקראתן כיאות. המחיר: מיליוני קורבנות שווא

פרק ב' – מלחמת העולם הראשונה

"המקס הכחול" היהודי

כמה עשרות טייסי קרב יהודים לחמו בחיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה. למרות זאת דרכם הייתה רצופה מכשולים והתנכלויות על רקע אנטישמי

השנה שבה נכבשה מחציתה של ארץ ישראל

ספרו של ג'ון ד' גריינג'ר, הלחימה על ארץ ישראל 1917( ,תל-אביב ובן- שמן, מערכות ומודן, 2012 )הוא תוספת ראויה למדף העברי הדל של ספרים שעיסוקם הוא הזירה הארץ ישראלית במלחמת העולם הראשונה

ללמוד מהמלחמה הקודמת ולחזות את המלחמה הבאה

מקובל לטעון שצבא צרפת הובס בתחילת מלחמת העולם השנייה משום שניסה להילחם שוב את מלחמת העולם הראשונה, ושתבוסותיו של צה״ל בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים נבעו מכך שניסה להילחם שוב את מלחמת ששת הימים. בחינה קפדנית של הטענות האלה מלמדת שהמציאות מורכבת הרבה יותר

רב תרבותיות מאתגר להזדמנות: תובנות מהעשייה של מחוז צפון בפקע"ר במגפת הקורונה

כדי לספק לקהילות שונות, המאופיינות בתרבות שונה, מענה מותאם בחירום, יש הכרח לכלול בתהליך קבלת ההחלטות שיקולים הכוללים כשירות תרבותית. מדובר בנדבך חשוב המעצב את גיבוש המענה בחירום ומשפיע על החוסן הקהילתי

כבלים, זרקורים, צוללות ואמנוֹת: לקחים מבניין הכוח הימי בין מלחמות העולם

מעורבותם של מדינאים בתהליך בניין הכוח חיונית, ולא רק כחותמת למה שהצבאות שלהם רוצים, שכן בידיהם האחריות לקביעת יעדיה של המדינה ובניין הכוח הצבאי הנגזר מהם. המילה האחרונה היא תמיד אצל מי שהכדור נעצר אצלו – גם אם, לפעמים, הוא מקבל החלטות שאינן לרוחם של רוב אנשי המקצוע שלו