עתונות צבאית טקטיקה

שמרנות מחשבתית בצה"ל - האמנם?

בעקבות ספרו של א׳ לויטה הדוקטרינה הצבאית של ישראל: הגנה והתקפה, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים ע׳׳ש יפה אוניברסיטת תל אביב, 1988

הפוסט-מודרניזם והחשיבה הצבאית

בעוד שכלי החשיבה הפוסט-מודרניים מתאימים מאוד לניתוח התופעות שמאפיינות את העימותים של המאה ה-21, כגון טרור המתאבדים, הם אינם מתאימים לגיבוש פתרונות צבאיים קונקרטיים

בעתונות הצבאית: הסואה והתעיה

לחימה מוסרית לאחר 7 באוקטובר

מלחמת "חרבות ברזל" הציבה אתגר לתפיסות הנוגעות למוסר לחימה, והציפה מחדש דיונים על הרלוונטיות של כללי המוסר בה, ובפרט אלה הנוגעים לנפגעים אזרחיים. מפקדי צה״ל צריכים לחזור ולדבר על הצורך לשמור על ערכים. שיח כזה עלול אומנם להיות פחות פופולרי, אך עדיין הוא זה שיבנה אמון רב יותר בפעולה הצבאית, והוא המטרה שיש לבקשה

העפרון הכחול

ההכנה המנטלית ועיצוב הרוח של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס לביצוע ג'האד

כבר ב־1988 הגדירה עצמה חמאס כתנועה שהאסלאם הוא דרכה. משכך, האמונה שזורה בתוכנית הצבאית ואי אפשר לנתק ביניהן. זאת אף על פי שחלקנו הניגשים לסוגיה מנקודת מבט מערבית מנסים לטעון כי האמונה היא התירוץ ולא המהות. אולי אפשר להכריע את חמאס צבאית, אך יש להביא בחשבון כי הרוח שחמאס מייצגת פועמת בליבם של לא מעטים

צבא העם בראי הרפואה הצבאית

חיל הרפואה ואגף משאבי אנוש משקיעים מאמצים רבים כדי לאפשר לבני הנוער לשרת בצבא, כולל לאלה מהם שלוקים בבעיות רפואיות. הדבר נעשה מתוך אמונה שהשירות בצה"ל הוא זכות וחובה של כלל המועמדים לשירות ביטחון וכדי לסייע בהגשמת העיקרון של צבא העם

ראיון מערכות: ”הכול צריך לעבוד כתזמורת מדויקת”

”כדי להבין היטב למה הגדוד והחטיבה פועלים כמו שהם פועלים כרגע, אילו תוכניות יש להם, מה טיב המודיעין, הסיוע האווירי וכדומה – צריך להבין את ההיסטוריה”. ראיון מערכות עם תא”ל (מיל׳) ד”ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במכון דדו ועורך הספר התפתחות הקרב המשולב בצה”ל: עבר, הווה ומבט לעתיד

השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה, 1660–1783