אסימטריה גיאוגרפית
בגבול ישראל-מצרים ישנה אסימטריה גיאוגרפית שמקילה על טרוריסטים שפועלים מסיני לעשות פיגועים ולחמוק בשלום | תגובה למאמרו של סא"ל ניב סופר ”חטיפה מבית", גיליון 446 ,דצמבר 2012
מציג עמוד 9 מתוך 195 תוצאות
בגבול ישראל-מצרים ישנה אסימטריה גיאוגרפית שמקילה על טרוריסטים שפועלים מסיני לעשות פיגועים ולחמוק בשלום | תגובה למאמרו של סא"ל ניב סופר ”חטיפה מבית", גיליון 446 ,דצמבר 2012
תבונתו של גמאל עבד אל־נאצר שלא ליפול בפח הפרובוקציה שטמנה לו ישראל הביאה בסופה של המלחמה לכך שיקבל את כל שהפסיד בה ומעמד של מנהיג נערץ בעולם השלישי
חדשנות: ריאיון עם רח"ט שילו"ח באג"ת, תא"ל ערן ניב | "רוח דרום"? סופת טורנדו! כיצד יכריע צה"ל במערכה הבאה בעזה? | קווים לדמותו של המקצוע הצבאי בצה"ל | חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה | אתגרי המודיעין הימי במערכה הא־סימטרית | ומאמרים נוספים
מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני
בעת שגרה מטפלת המשטרה במצבי חירום בתוך גבולות המדינה. העברת הסמכות הזאת לפיקוד העורף במקרה של רעידת אדמה עתירת נפגעים לא תייעל את עבודות ההצלה כפי שטוען אל“ם חיליק סופר (“רעידת אדמה בישראל: האתגר והמענה“, מערכות 418 (אלא תגרום לתשלום “דמי לימוד“ יקרים, שמשמעותם היא איבוד זמן יקרונזקים לפרט ולמדינה
ב־12 בספטמבר 1948, בפקודה מטעם הרמטכ"ל רא"ל יעקב דורי, הוקם הנח"ל כיחידה במסגרת הגדנ"ע. כשנה אחר כך, ב־8 בספטמבר 1949, נחקק חוק שירות הביטחון, ובהמשך לכך ב־24 בנובמבר הופרד הנח"ל מהגדנ"ע, ונקבע כחיל עצמאי. הקמת הנח"ל כגוף המשלב התיישבות וביטחון, באה בד בבד עם פירוק הפלמ"ח ששימש עד אז כמוסד המשמר את הזיקה להתיישבות עם היותו יחידה צבאית מגויסת ומאומנת. רצונן של תנועות הנוער לשמור גם בעת המלחמה על שלמות הגרעינים מטעמן המיועדים להתיישבות היה אף הוא גורם חשוב בהקמת הנח"ל. מאמר זה, שיעסוק בתקופה שבה גישש הנח"ל את דרכו, שראשיתה בקיץ 1948 וסופה בסתיו 1949, אם כי לא חולק על חשיבותם של שני גורמים אלה, מטעים גורם שלישי חשוב לא פחות ומשפיע יותר: רצונה של ההנהגה בהמשך שגשוג ההתיישבות, והכרה עמוקה בחשיבות קיומם של הגרעינים