מציג עמוד 9 מתוך 490 תוצאות
מאמר מעט שונה בנוף של "מערכות", המתאר חוויות ולקחים של מט"ק חדש לאחר שמונה חודשי לש"ב / מאמר בן שבוע וקצת בלבד, שלמרבה הצער התממש בדמות הפיגוע במעבר אלנבי, על הסכנה ממזרח / פודקסט על מבצע "רביב" – השבוע לפני 55 שנים / מערכות עומק על זרם הווסטיה בעקבות 11 בספטמבר / מחקר עלה מתח בין מערכות תובעניות לפעלנות בקרב בנות זוג הנשואות לחיילים דתיים קרביים בשירות חובה / הזמנה לכנס "בין הקריה לאוגדת עזה" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
לסוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית השפעה קריטית על ישראל, במיוחד לנוכח מלחמת "חרבות ברזל". יש לחזק את הנרטיב של התמיכה הבי־פרטיזנית של ישראל בבית הנבחרים ובסנאט, ובה בעת לפתח מתודות אחרות לבניין כוח צבאי שמאפשר שיתוף פעולה שאיננו נסמך רק על יחסי "קונה-מוכר", ורלוונטי במיוחד במענה לאתגרים בייצור ובתספוק חימוש במערכה ארוכה
בגלל האופן שבו בונה צה"ל את כוחו הוא מתקשה להתמודד עם השינויים התכופים בסביבת האיומים החיצוניים ובהיקף המשאבים המוקצים לו. אימוץ מודל של תכנון יוזם יכול להיות מענה לבעיה הזאת
ב־2006 התברר כי צה"ל, שהיה רלוונטי מאוד ללחימה נגד הפלסטינים, היה לא רלוונטי מול החזבאללה. עתה - כך נראה - שוב בונה את עצמו צה"ל להתמודדות עם מגוון קטן מאוד של תרחישים
כמו בשנים 1973-1967 כך גם היום בונה צה"ל כוח יבשתי, הנותן משקל יתר לטנק על חשבון יתר הכוחות המסתערים והמסייעים. להמשך ההישענות על הטנק כמוביל התמרון העיקרי עלולה להיות השפעה שלילית על תוצאות ההתמודדות העתידית שאליה נערך צה"ל
ההפתעה שחולל "האביב הערבי" בקרב קהילת המזרחנות בישראל הציפה שוב את המתח המובנה שבין שתי תת-התרבויות שמהן מורכבת הקהילה הזאת: המזרחנות האקדמית והממסד המודיעיני. המאמר מתחקה אחר גורמיו של המתח הזה ומסביר מדוע יקשה להופכו למתח בונה בעבור שתיהן
התעלומה ההיסטורית סביב כוונותיה הצבאיות של מצרים כלפי ישראל באביב 1973 האם אכן הייתה כוונה מצרית-סורית לפתוח במלחמה נגד ישראל בחודש מאי 1973 ,או שמא כל תכליתה של הפעילות הצבאית הערבית שנצפתה אז הייתה חלק ממה שנודע כ"תוכנית ההונאה המצרית"? כיצד תרם המודיעין למעמדו של אמ"ן בספטמבר 1973 ומשכך, האם אשרף מרואן היה סוכן כפול? סקירה של מקורות ישראליים ומצריים עונה על השאלות
אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם
לאחר אירוע משברי ארגונים כמו סוכנויות מודיעין וגופים צבאיים לא רק יתאוששו מהמצב, אלא אף יוכלו להשתנות לטובה ולעבור התמרה בעקבותיו. אולם צמיחה זו אינה אוטומטית, ואף קיימת סכנה שהארגון יחזור לדפוסי הפעילות המוכרים לו טרם המשבר. נדרש חזון ומחויבות מנהיגותית לשינוי כדי להוביל לפיתוח תרבות ארגונית אשר תומכת בצורכי ההשתנות של הארגון ושל הפרטים החברים בו
לאחר אירוע משברי ארגונים כמו סוכנויות מודיעין וגופים צבאיים לא רק יתאוששו מהמצב, אלא אף יוכלו להשתנות לטובה ולעבור התמרה בעקבותיו. אולם צמיחה זו אינה אוטומטית, ואף קיימת סכנה שהארגון יחזור לדפוסי הפעילות המוכרים לו טרם המשבר. נדרש חזון ומחויבות מנהיגותית לשינוי כדי להוביל לפיתוח תרבות ארגונית אשר תומכת בצורכי ההשתנות של הארגון ושל הפרטים החברים בו