מציג עמוד 9 מתוך 710 תוצאות
הטנק הוא מרכיב מרכזי בשדה הקרב, ומספק יכולת שאינה זמינה בפלטפורמות אחרות. כאשר הוא מופעל כחלק מצוות קרב משולב אפקטיבי, שמונהג היטב, מאומן היטב ומונחה על ידי תו"ל נכונה, ומפעיל מערך יכולות רחב לאורך כל רוחב ועומק שדה הקרב ולמשך זמן מספק – אזי יחד עם שאר צוות הקרב הרב־ חילי יוכל לשרוד – ולהצליח. מאמר חדש מאת קולונל (דימ') קלינטון ג'יי אנקר השלישי, שמתכתב עם מאמר שכתב ב"מערכות" לפני למעלה מעשור
מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש על האבחון והטיפול האסטרטגי של מערכת הביטחון במלחמת "חרבות ברזל" / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק החמישי: מה בין קלאוזביץ ולידל הארט, ואיך בסופו של דבר הכול בא לידי ביטוי במגרש הכדורגל? / מאמר על מטוסי חיל האוויר מעל שמי תימן, לפני 60 שנים / פודקסט על האיום החות'י ומשמעויותיו / מפנקסו של מפקד: הוצאת "מערכות" וחטיבת תוה"ד בפנייה אישית אל המפקדים והמפקדות להעלות על הכתב חוויות ותובנות אישיות ומקצועיות משדה הקרב
ב־1953 נטל ראש הממשלה דוד בן־גוריון חופשה של 7 שבועות כדי לנתח לעומק את מצבה של ישראל. התוצאה היא מסמך מכונן שכתב ושעומד בסטנדרטים המודרניים ביותר של תוכנית לניהול סיכונים. בן־גוריון מצביע בו לא רק על האיומים שניצבים בפני ישראל אלא גם על ההזדמנויות שעשויות לנטרל את האיומים האלה
דבר העורך האחרון שכתב סא"ל (מיל'), אפי מלצר, ששימש כעורך הראשי של כתב העת במשך 20 שנה, וכמפקד "מערכות" כשנה וחצי עד שנפטר
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. הוות"ת הכירה בכתב העת כעומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל
עם התחממות אפשרית של הגזרה הצפונית – מאמר על גזירת תאוריה צבאית מתפיסת הלחימה של צה"ל במהלך "חיצי הצפון" / מאמר שכתב חניך תוכנית ארז, סג"ם איתי יעבץ ז"ל, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה ב־19 באוקטובר, על קיר הברזל ו־7 באוקטובר / בעקבות החשיפה שחמאס השתמשו במידע שעלה ברשתות החברתיות של חיילי צה"ל כדי לאסוף מידע – מאמר על הרשת ככלי נשק / מאמר שנוגע בתפיסת תפקיד ותחושת רווחה נפשית בקרב מפקדי כליאה / 21 שנים למותו של רא"ל רפאל איתן (רפול), הרמטכ"ל ה־11 של צה"ל
פרק חדש על איראן לאחר מבצע "עם כלביא" בפודקסט של "מערכות" / ספר חדש יצא לאור – מלחמת הכלכלות מאת נח הקר / מאמר חדש מאת רס"ן א' על אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים / מאמר חדש על האתגרים המבצעיים ומאפייני הפו"ש הייחודיים בעומק / על סמכויות הפעלת הנמלים בחירום, אחזקת מלאי חירום כתחליף לייבוא ועוד – בעקבות החשש מסגירת מיצרי הורמוז / הפרק השביעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון 10 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי
בשמונים שנות קיומם, תשע מהן במחתרת, מספקים כתב העת וההוצאה לאור מערכות של צה"ל את הספרא לסייפא, מלווים את ההתרחשויות הביטחוניות והצבאיות במדינת ישראל ובצה"ל במבט ביקורתי, מפוכח וחד. כתב העת וההוצאה לאור מתעדים את ההיסטוריה הצבאית הישראלית ומרחיבים את אופקי הלוחם והמפקד הישראלים במיטב הספרות הצבאית והאסטרטגית. הספרות והספר היו מאז ומעולם נשמת העם היהודי ואחד הנכסים החשובים שלו. חשוב שקציני צה"ל יקפידו להעשיר את רוחם ועולמם, רק כך הם יהיו אנשים טובים יותר, קצינים טובים יותר, לוחמים המשלבים בחייהם ספרא וסייפא. אלבום חגיגי זה מתעד את ההיסטוריה של בית מערכות, שהחל את דרכו ככתב העת של "ההגנה", מאז ועד היום, עת הפך לבית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי. האלבום הוא גם הגיליון ה־500 של כתב העת. ארבעה חלקים לספר: מאמרים שסוקרים את ההיסטוריה של בית מערכות מנקודות מבט שונות, מבט רטרוספקטיבי של בעלי תפקידים היום על מאמרים מקוריים שפורסמו בשנים הראשונות של כתב העת מערכות, מאמרים חשובים שפורסמו בכתב העת במהלך 80 השנים ורלוונטיים גם היום וסקירה של מגוון מהספרים שיצאו לאור במערכות. איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" קריאה מהנה
שימור היתרון הטכנולוגי של ישראל חיוני ליכולתם של צה"ל ומערכת הביטחון להגן על המדינה מפני איומים פוטנציאליים עתידיים. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של השנים האחרונות מובילה לטכנולוגיות המכונות "משבשות", "מפציעות" ואפילו "בלתי נמנעות". מבחינה ביטחונית, הגדרת הטכנולוגיות הללו מתמקדת בתשעה תחומים עיקריים: בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק, אוטונומיה, טכנולוגיה קוונטית, ביוטכנולוגיה ושיפורים אנושיים, טכנולוגיות על־קוליות, טכנולוגיות חלליות, חומרים וטכנולוגיות ייצור, אנרגיה והֲנָעָה (propolsion). במסגרת בניית האסטרטגיה הביטחונית של ישראל וצה"ל ל־2030 ואילך, יש לעסוק בהתפתחות הטכנולוגית בתחומים אלה כהזדמנות, אך גם כסיכון במקרה שהתפתחויות בתחומים אלה יִשְׁחקו את היתרון הטכנולוגי של ישראל. על מנת להתמודד בצורה אמפירית עם שאלת המחקר ¬¬– כיצד לשמר את היתרון האיכותי של ישראל לנוכח התפתחותן של טכנולוגיות מפציעות ומשבשות, מאמר זה משתמש בחקר מקרה של התפתחות והתקדמות בטכנולוגיות בַּתחומים נתוני עתק ובינה מלאכותית. המטרה היא לבחון מה אפשר ללמוד מקצב ההתקדמות של טכנולוגיות אלה בנוגע לטכנולוגיות משבשות ומפציעות אחרות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהדרך הטובה ביותר להאיץ את קצב ההתפתחות בתחום הטכנולוגיות המפציעות והמשבשות, הוא להתמקד בבניית יכולות טרנספורמטיביות (transformative capacity). מאמר זה מציע לחלק את היכולות הטרנספורמטיביות הנדרשות לארבעה גורמים מרכזיים: 1. יכולות הנדרשות לפיתוח טכנולוגי; 2. יכולות הנדרשות לשיפור קצב אימוץ הטכנולוגיה ברמה האינדיווידואלית; 3. יכולות הנדרשות לשיפור קצב ההתאמה הארגונית לטכנולוגיה; 4. יכולות הנדרשות למיסוד והטמעה חברתית של הטכנולוגיה. לסיכום, מובאות ההמלצות המרכזיות שהוכחו כמוצלחות במקרה הבוחן ואשר ניתנות ליישום בישראל, בגופי הביטחון ובקהילת המודיעין, ונערך דיון במגבלות המחקר ובצורך במחקרי המשך
במצבי לחץ וחירום בולטת חשיבות התקשורת לסייע בהעברת מסרים לצמצום אי־הוודאות, לחיזוק תחושת השליטה ולבניית שגרת חיים של הסתגלות המותאמת למצבי איום על ביטחון פיזי, אישי, קהילתי ולאומי. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד תרמו פודקאסטים (הֶסְכֵּתים) יומיים ליצירת מרכיבי החוסן. החידוש המוצע במאמר זה הוא מיקוד המבט בתפקידה של התקשורת בהעברת מסרים המעודדים תחושת חוסן אישי וקהילתי במצבי חירום ואיום ביטחוני. המחקר עוקב אחר 20 פודקאסטים של שלושה גופי תקשורת מרכזיים בישראל בתקופת מבצע "שומר החומות" (מאי 2021). שאלת המחקר הייתה באיזה אופן יבואו לידי ביטוי מסרי החוסן בתוך הפודקאסטים שנוצרו כדי לתת מענה חדשותי אקטואלי למאזינים. הממצאים הצביעו על כך שיוצרי הפודקאסט התעלמו ממרכיבי החוסן והעדיפו להישאר בתחום המומחיות שלהם, כמו צבא, פוליטיקה ותקשורת בין־לאומית. שאלת האחריות של ערוצי התקשורת המרכזיים לגבי חיזוק החוסן של המאזינים במצבי חירום לא הייתה על סדר היום של העיתונאים