"עופרת יצוקה" - לקחים על תפיסת ההפעלה
מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל בהיקפו. למרות זאת הוא עשוי להיות אבן דרך חשובה בהתפתחות האסטרטגיה המדינית והדוקטרינה הצבאית של ישראל להתמודדות עם אתגר הציר הרדיקלי
מציג עמוד 9 מתוך 924 תוצאות
מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל בהיקפו. למרות זאת הוא עשוי להיות אבן דרך חשובה בהתפתחות האסטרטגיה המדינית והדוקטרינה הצבאית של ישראל להתמודדות עם אתגר הציר הרדיקלי
לרגל סוף השנה האזרחית קיבצנו את חמשת המאמרים הנקראים ביותר ואת שלושת הפודקסטים המושמעים ביותר בשנה האחרונה ב"מערכות". סדר הופעתם במגזין אינו על פי דירוגם בפועל. קריאה מועילה ושמיעה מהנה
ד"ר יהודה מאיר רוט טוען שתופעת "הראש הקטן" בצה"ל נובעת מכך שמפקדים בכירים אינם נותנים גיבוי לכפופים להם )"תופעת הראש הקטן בצה"ל", מערכות 441 פברואר 2012 .)אולם המאמר שהוא כותב אינו תומך במסקנה הזאת שכן יש בו כמה בעיות מתודולוגיות
המיקוד של כתב המינוי של ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום הכיפורים בנושאי המודיעין והכוננות ותיחום הזמן שנדרשה הוועדה לחקור ל"ימים קדמו למלחמת יום הכיפורים" ועד התקפת הנגד של 8 באוקטובר (ועדת אגרנט, דין וחשבון) גרמו לאי־חקירה של התפתחות תפיסות ההגנה בסיני וברמת הגולן בשנים שלפני המלחמה, שעמדו בבסיס התוכניות המבצעיות. מצב זה הביא לעיסוק יתר במודיעין ולעיכוב של עשור וחצי לפחות בלמידת צה"ל על היבט התפיסה המבצעית ודרך התפתחותה. בבואנו לתחקר את התפתחות המודיעין, התפיסות והתוכניות של צה"ל לפני המלחמה בעזה, והתפיסות בדרג האסטרטגי -מדיני, רצוי לבצע, במקביל לחקירה מעמיקה של תחום המודיעין, גם חקירה אינטגרטיבית של תחומים אלו, שיש ביניהם קשר הדוק
המזרח התיכון וסביבת הזירה הים־תיכונית עברו טלטלות לא מעטות בשני העשורים האחרונים. גם מרחב ההזדמנויות מתרחב, וישראל צפויה להיכנס למגרש המשחקים כשחקן ראוי ומכובד
מאמר חדש על דה־מיליטריזציה של חברות מובסות ב"יום שאחרי", וכיצד לכפות שינוי אופי על חברה / ספר דיגיטלי מאת מייסד "האחים המוסלמים" שמלמד גם היום תובנות בנות כמעט מאה שנים / על מידת הרציונליות באיראן במלאת 46 שנים למהפכה / ספר "מהצד השני של הגבעה" מאת רמטכ"ל מצרים במלחמת יום הכיפורים / תמונת קרבות אוויר במלחמת העולם השנייה מהיבט בלתי מוכר – הצד הגרמני
צבא רוסיה שב וממחיש במשבר הזה, כי הוא מכשיר מדיניות חוץ אפקטיבי, גם במסגרת הקרנת כוח רך של רוסיה. פוטין מקווה שביום שאחרי הקורונה תצליח הפעלתנות של מוסקווה במישור התודעתי ובשוק האנרגיה לחזק את מעמדה הבין־לאומי והאזורי היחסי
צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?
חפיפניקיות היא תופעה נפוצה המבטאת חוסר משמעת. מפקדים רבים בוחרים לעצום עיניים כשהם נתקלים בה, וזו טעות. הכרה בקיומה והתמודדות עימה יסייעו במיגורה