ביקורת ספר: לא לבדד: מדיניות החוץ של ישראל

דיפלומטיה ימית כרכיב באסטרטגיית צה"ל וזרוע הים

שיתוף פעולה בין־לאומי ודיפלומטיה ימית אינם עוד נספח לפעילות של זרוע הים, אלא רכיב אסטרטגי מרכזי שמטרתו לקדם את האינטרסים הביטחוניים, הטכנולוגיים והמדיניים של ישראל בזירה הימית. מלחמת “חרבות ברזל” הייתה רגע מבחן, אך אנחנו רחוקים מהטמעה בשגרה כתהליכים מבוססי נהלים ולא פרסונות

מגזין סוף השבוע של "מערכות"- 29 בינואר 2026

סדרת פודקאסטים חדשה על השפה שמאחורי המציאות. בפרק הראשון - על כיבוד הסכמים באסלאם / מאמר חדש שמחבר בין הודו, סין, ארצות הברית וסעודיה, ומנתח אתגרים והזדמנויות לישראל בעידן של תחרות גלובלית וחוסר יציבות אזורי / מאמר חדש על הקשר בין ביטחון לפוליטיקה דרך המהלך האמריקני להגדרת "האחים המוסלמים" כארגון טרור זר / מאמר מאת חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בין־לאומיים ומדעי הניהול לשנת תשפ"ו / 81 שנים לקרב על הבליטה / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 11 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי

מה זה חוסן לאומי ולמה הוא חשוב במלחמה?

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נכנס המושג חוסן לאומי לסדר היום הציבורי. ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר מה זה חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט

2035-2025: החלום הסיני משנה את הסדר הבין־לאומי הקיים

בשנים הקרובות יבשילו כמה צירים ותהליכים בתוכנית האסטרטגית בת מאה השנים של סין, להחזרת עוצמתה ההיסטורית ולשינוי מעמדה הגלובלי. אם לא יוסטו חלק מצירי הפעולה ממהלכם, הרי שלאחר הבשלתם של צירים אלה תהפוך סין לנותנת הטון בעולם

הקדמה

לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות

אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים

הגעה לסיום המלחמה באוקראינה

צבאות יבשה מחפשים משמעות

צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם

הודו ומלחמת רוסיה אוקראינה: חישוב מסלול מחדש