מציג עמוד 9 מתוך 866 תוצאות
מלחמת קוריאה ותוצאותיה הובילו את הצבא הסיני לרפורמה נרחבת ומקיפה שכללה את הסיוע מברית המועצות בנשק, בהדרכה ובתשתיות להקמת תעשייה צבאית סינית. צבא השחרור העממי הסיני הפך למודרני
חפיפניקיות היא תופעה נפוצה המבטאת חוסר משמעת. מפקדים רבים בוחרים לעצום עיניים כשהם נתקלים בה, וזו טעות. הכרה בקיומה והתמודדות עימה יסייעו במיגורה
העלות הכבדה של כיפת ברזל עלולה להסיט משאבים רבים מדי מההתקפה להגנה, כפי שקרה לצרפתים בקו מאז'ינו, אך הפתרון אינו ויתור על מערכות נגד טילים אלא הוזלתן
בעקבות הגילוי של מאגרי גז גדולים בים התיכון חתמו קפריסין וישראל על הסכם המתווה את הגבול הימי ביניהן. במאמר מוסבר כיצד נקבע הגבול ומהן משמעויותיו הכלכליות לשתי המדינות
בעקבות "צוק איתן" כותב מג"ד צנחנים על השאלה שמעסיקה מפקדי צבא משחר ההיסטוריה: כיצד נוטעים מוטיבציה בלב הלוחמים?
המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?
עידן המערכות המוגבלות, שהתאפיין בפערי עוצמה אדירים בין ישראל ואויביה, הסתיים. צה"ל נדרש לפעול בעידן חדש - עידן ההכרעה. יש לשוב לעיקרון שקבע דוד בן־גוריון, ולהעביר את המלחמה לשטחו של האויב. לשם כך, במלחמה הבאה צה"ל חייב לתמרן, ומהר
ביוגרפיה קצרה ונהדרת על מפקד יוזם, תחבולן ולוחמני, שידע כיצד להוביל אנשים אל תוך האש, וזכר שמה שיכריע בקרב בסופו של יום לא יהיו אמצעי הלחימה אלא האנשים המפעילים אותם.
בספרו "לא פיקניק" תיאר גנרל ג'וליאן תומפסון את נתיב הקרבות של החטיבה שעליה פיקד בפוקלנד. מתרבותה, מערכיה, ומרמת הלחימה שלה צה"ל יכול ללמוד לא מעט גם כיום
עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות