התייעלות במעבר משגרה לחירום ביחידות המילואים

המקל שהוחזק בשני קצותיו

השיקולים שהובילו את הנהגת החמאס להצהיר במהלך שנות ה-90 על ההפרדה בין הזרוע הפוליטית לזרוע הצבאית

ניסויים משולבים בארה"ב

המבנה הזרועי של הצבא האמריקני גורם מטבע מבנהו להנצחת עצמו, ולכן הוא מתקשה ליצור חדשנות בהיבט של השילוב הבין-זרועי. לשעם כך החלו בניסויים המשולבים, שהם תהליך של תגלית ביחס ליכולות ולרעיונות חדשניים בתחום המבצעים המשולבים. מדובר בתהליך מתמשך לחקירת צירופים חדשניים של מבנים ארגוניים, של אמל"ח ושל תו"ל כדי להעריך את ישימותם, לבחון את יעילותם ולזהות את מגבלותיהם

השלכות נורמטיביות של הפעלת מערכות נשק אוטונומיות חמושות: אתגר בשדה הקרב העתידי

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והמלחמות הא־סימטריות שמאפיינות את מרבית העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים, שינו משמעותית את אופן הלחימה וכֵּליה. את מקומן של העוצבות הלוחמות והלחימה הקונוונציונלית תפסו אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, בהם מערכות נשק אוטונומיות חמושות הנקראות בשם הגנרי "רובוטים קטלניים אוטונומיים" (Lethal Autonomous Robotics – LARs), והם נחלקים לשני תתי סוגים: מערכות נשק קטלניות שהן אוטונומיות לחלוטיןLethal Autonomous Weapons Systems) –LAWS ), ומערכות נשק קטלני חצי אוטונומיות Partially Autonomous Lethal Weapon Systems) – (PALWS. התפתחויות אלה מעלות סוגיות קשות בתחומים אחדים, ובעיקר בתחום האתי והערכי: עד כמה ניתן להשאיר בידי כטמ"מים (כלי טייס מופעלים מרחוק), או מערכות נשק אוטונומיות למיניהן, את ההחלטה הסופית להשמיד מטרה? האם פיתוח מערכות אוטונומיות לחלוטין ושימוש בהן אינם סותרים נורמות מוסריות ואתיות מקובלות, לפחות במדינות דמוקרטיות? ובמיקוד מקומי – האם יישום מערכות אלה אינו עומד בניגוד לערכי מסמך "רוח צה"ל", למשל הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם וטוהר הנשק? האם שיקולי רגישות לנפגעים (מכוחותינו) תביא לשימוש מופרז בכלים בלתי מאוישים, ועוד. על בסיס השוואה לנעשה בתחום זה בכמה מדינות מערביות דמוקרטיות ובגופים בין־לאומיים רלוונטיים, המאמר הנוכחי מתריע על העובדה כי בשדה הקרב העתידי (או כבר הנוכחי) יהוו הדילמות הללו את האתגר העיקרי בפני מקבלי ההחלטות הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני, כמו גם בפני דעת הקהל הרחבה בישראל. המאמר מציג את מצב ההתפתחויות בתחום זה בישראל ובחו"ל, ודן בדילמות העיקריות הנובעות מהתפתחויות אלה.

הסתגלות בכוח אווירי: שני עקרונות לאפקטיביות ותפקידו של הפרט

תהליך ההסתגלות בלחימה רווי אתגרים עבור צבאות, והשאלה כיצד להסתגל במלחמה דינמית ביעילות היא קריטית. ניתוח ייחודי לחילות האוויר נעדר מן הספרות המחקרית ונדרש, משום שלכוח האוויר תכונות ייחודיות שמשמעותיות ביותר לתהליך ההסתגלות

האסטרטגיה של ההפרדה - הממד האופרטיבי - הדוגמה של צפון השומרון

המאמר מנתח את הגורמים שהביאו לירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים בעורף ישראל בשנים 2003- 2005 ומגיע למסקנה שלגדר ההפרדה חלק מרכזי בכך לצד תפיסת ההפעלה המערכתית והסינרגיה בין מרכיבים נוספים שמפורטים להלן. המחבר קובע שגדר ההפרדה לא רק הגבירה מאוד את יעילותו המבצעית של צה"ל במלחמה נגד הטרור, אלא גם איפשרה לו לצמצם משמעותית את האמצעים שהיו נחוצים קודם לכן, דוגמת סגרים , כתרים עוצרים וכו'

"קטלוג 2000" - הצעה לפרויקט

לאופן קטלוגם של מאות אלפי פריטי הציוד המשמים את הצבא יש השפעות מגוונות על איכות הפעילות הלוגיסטית, ולכך יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. שיטת הקטלוג הנוכחית בצה"ל, שהתאימה לזמנים שבהם הצבא היה קטן, סובלת ממגרעות רבות, והגיע הזמן להחליפה בשיטה מתקדמת יותר

שלושה שבועות בהגנת תל-חי

תור הזהב הביטחוני ותהליך שקיעתו

ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן

מחשבות על תכנון טנקים בעתיד