מציג עמוד 9 מתוך 240 תוצאות
ספר חדש יצא לאור: צבא ההייטק וצבא הפרשים / מאמר חדש על טכנולוגיות מפציעות ומשבשות בעולם הביטחוני / פודקסט נוסף על סיכולים ממוקדים / 79 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי – על בחירת יעדים וגרעין / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון ה־8 של חברה, צבא וביטחון לאומי / ספר לשבת בסימן 54 שנים לסיום מלחמת ההתשה
51 שנים למותו של דוד בן גוריון – מאמר שניתח את גישתו והשלכותיה לימינו בסוגיות של תכליות צבאיות, מורשת "השומר", צבא עממי, טכנולוגיה, תפקיד החינוך הצבאי ועוד / מלחמת האזרחים בסוריה: חזרה למאמר שעסק בקרב על בסיס המכללות הצבאיות בחלב ב־2016 וההשפעות הרוסיות על המערכה / ב־2024, כמו ב־2015, הרוסים והאיראנים באים לעזרת אסד. כיצד תסתיים המערכה כעת, עם תוספת הכוח המשמעותית, והאם האמריקנים, כמו לפני כעשור, יעדיפו שלא להתערב במשבר / פודקסט עם סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן על אימוץ אורח חיים בריא בזמן מלחמה, מאילו הרגלים כדאי להימנע ומה כדאי ליישם / מי נגד מי במלחמת האזרחים בסוריה: מאמר על המיליציות השונות בסוריה, מקורות המימון שלהן, הקו המנחה האידאולוגי, כוח האדם של הארגון ושרשרת הפיקוד
האסלאם משמש כמקור לגיטימציה מרכזי בארגון אנצאר אללה (החות'ים), ובעזרתו הוא מצדיק את התקוממותו בתימן, את בריתו עם ציר ההתנגדות האיראני ואת מעורבותו ב"חרבות ברזל". המסרים של אנצאר אללה זוכים לרוב להתעלמות, על אף שהם צוהר חשוב לאופן שבו החות'ים מבינים, או לכל הפחות רוצים שאחרים יבינו, את זהותם ואת יעדיהם במזרח התיכון
צרות חדשות משכיחות את הצרות הישנות, ובעקבות מלחמת הלבנון השנייה נולדה הנטייה לראות במלחמת לבנון הראשונה סיפור הצלחה. אבל האמת היא שבמלחמת לבנון הראשונה כשל צה“ל ולא השיג את יעדיו המרכזיים
בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים
מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית
למפעל ההעפלה הייתה השפעה מכרעת על יכולתה של המדינה בראשית דרכה להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה. עד הקמת המדינה הפליגו לארץ 64 אוניות מעפילים שנשלחו על־ידי המוסד לעלייה ב', רק מיעוטם פרצו את ההסגר. גם אלה שנשלחו לקפריסין הגיעו לארץ לאחר הכרזת העצמאות ותרמו את תרומתם להקמת המדינה
חזון תחיית הימאות העברית, שהחל בסקציה הימית שהוקמה עוד בשנות ה־20, הניסיון שהצטבר בימי ההעפלה וההשקעה הנבונה במעשה ההתנדבות לצי הבריטי הוכיחו את עצמם ביום הפקודה כשהשירות הימי של ההגנה הפך לחיל הים של צה"ל
היחסים בין ההגנה ובין הדרוזים שהחלו בתקופת המרד הערבי ונוצרו מתוך מצוקה משותפת, צמחו בהדרגה אך בנחישות הודות לאנשים שכנים שראו וחשו באופן דומה את השטח. מורשת אנשי החזון והמעשה, היהודים והדרוזים, בשנות ה־30 ובשנות ה־40 היא דוגמה ומופת לתעוזה, לנחישוּת וליכולת ביצוע
