לקראת איחוד מדינות המפרץ?
החשש מאיראן, השלכות הטלטלה האזורית והספק בנוגע להמשך המחויבות האמריקנית לשמירה על ביטחונה מדרבנים את סעודיה להתאחד עם נסיכויות המפרץ הקטנות. אולם חילוקי דעות מהותיים בין המדינות מונעים לעת עתה איחוד כזה
מציג עמוד 9 מתוך 338 תוצאות
החשש מאיראן, השלכות הטלטלה האזורית והספק בנוגע להמשך המחויבות האמריקנית לשמירה על ביטחונה מדרבנים את סעודיה להתאחד עם נסיכויות המפרץ הקטנות. אולם חילוקי דעות מהותיים בין המדינות מונעים לעת עתה איחוד כזה
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) מיזם חדש של מכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה. בבסיס המיזם ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
את הישגו הגדול ביותר של צה"ל במלחמת שלום הגליל - הוצאת כל הגליל מטווח האש של אש"ף - הוא השיג לאחר 48 שעות. אולם בעיני הציבור התקבעה התודעה שמלחמת שלום הגליל לא הייתה מוצלחת. הסיבה לכך היא הרחבת המהלכים הצבאיים אל מעבר לתחום הקונצנזוס, אל יעדים רחוקים, שהחתירה אליהם שחקה עד דק את הישגי היממות הראשונות
מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו
הנטייה בצה”ל להסתמך על מצגות מובנת, אך אם לא נבחן לעומק את השפעותיהן – אנו עלולים למצוא עצמנו משקיעים שעות בבנייתן וזמן מועט בחשיבה אמיתית. יש מקום למצגת, אך יש גם לדיון, להתבוננות ולניתוח עצמאי. האתגר טמון לא בטכנולוגיה, אלא באופן שבוחרים להשתמש בה
נגד אלוף אסף שמחוני, מפקד פיקוד דרום במלחמת סיני, נטען שהפר פקודה מפורשת של הרמטכ"ל דיין והכניס את חטיבה 7 למערכה 36 שעות לפני המועד המתוכנן. הפרת פקודה אכן הייתה, אולם בניתוח ביקורתי מופנים חיצי הביקורת גם כלפי נותן הפקודה, הרמטכ"ל דאז משה דיין
מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי
המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.
ספרו של סון טסו "חוכמת המלחמה" כולל כמה התייחסויות לנושאים הנמצאים בנקודת הממשק שבין מדע המדינה לתורת הלחימה. בין היתר הוא מתייחס לנושאים כמו דעת הקהל, כלכלה וצבא, יחסי ממשל-צבא ומדיניות החוץ. התמונה המצטיירת מהם בנוגע לסון טסו היא של הוגה דעות פרגמטיסט
חדשנות צבאית יכולה להיות פרי מאמץ אינטלקטואלי של הוגי דעות צבאיים בעלי חזון מרחיק לכת והיא יכולה לנבוע מתגובה לנסיבות משתנות. שני מנגנוני הלמידה האלה חשובים, אך חיוני שיתקיימו זה לצד זה ולא שהאחד יבטל את האחר. על ספרו של ד"ר דימה אדמסקי, תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב, מערכות, 2012 ;222 עמודים