טילים ליירוט טק"ק בעולם

על המהפכה בעניינים צבאיים והשינוי ב"פני הקרב"

המע"צ (המהפכה בעניינים צבאיים) הנובעת מן ההתפתחויות הטכנולוגיות שבמרכזן ארטילריה רקטית, גם אם קלה, משנה לחלוטין את אופי הלחימה. יש להתייחס אל מאפייניה הפוליטיים, המחקריים והמשפטיים, כדי להבין את התופעה והשלכותיה ואת גבולות המותר והאסור בניסיונות לטפל בה

לוחמת נ"ט במלחמת האזרחים בסוריה, 2020-2012

אופי הלחימה במזרח התיכון ישתנה, והאויב יורכב מערבוביה של צבא סדיר, שכירי חרב, ארגוני גרילה ומיליציות אזרחיות. שדה הקרב העתידי יהיה רווי בנ"ט, עם לוחמים בעלי ניסיון מבצעי ולקחים שהפנימו מהעימות ארוך השנים בסוריה, ברמה הטקטית והמערכתית

פיצול, הכלה ומה שביניהם: פרקטיקות של ניהול מתחים במסגרת ייעוץ ארגוני בצה"ל

הפוטנציאל הגולמי בפיתוח תפיסה פרדוקסלית בנוגע לתפקיד היועץ הארגוני היא זירה חדשה לבחינת הפרקטיקה העכשווית והמתפתחת של המקצוע. כפי שמושגי הפרדוקס מתחילים להופיע בצורה גוברת בספרות הניהולית והמחקרית, עלינו כאנשי מקצוע לבחון את המשמעויות האפשריות עבור הפרקטיקה המקצועית

הצורך בזרוע קרבית חדשה

שינוי הכרחי בתפישת הביטחון של ישראל הבנת המשמעויות של הצטיידותו של האויב בנשק שונה מן המקובל, וההכרח למצוא את הפתרונות הנכונים לבעיות החדשות, מחייבים שינוי של התפישה בנוגע להגדרתה של ארטילריה מעופפת

למידה ישראלית מהניסיון הסובייטי בבנייתו ובהפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים

הרומן מתחדש?

בין ישראל לצרפת מתקיימים שיתוף פעולה ביטחוני מחד ותחרות מאידך בשלושה תחומים מרכזיים: מל"טים, טילים וחלל. אך בניגוד ליחסים הביטחוניים ששררו עד 1967 הפעם ישראל לא רק מקבלת, אלא גם נותנת

מסה קריטית

גם בעתיד ימשיך להיות כוחה של הארטילריה בירי מסה גדולה של אש סטטיסטית | תגובה למאמרו של סא"ל צח משה "מקום התותחים בשדה הקרב המודרני" )מערכות 450 ,אוגוסט 2013)

מכשולים בדרך להקמת מנגנון בקרה אזורי

השקפותיה של ישראל בנוגעי להפצת טילים בליסטיים בעידן השלום-גם או יושג שלום כולל במזרח התיכון, יהיה זה שלום חמוש, המבוסס על התרעה בתחום הטילים והנשק הלא קונוונציונאלי, הסיכוי להגיע בעתיד הנראה לעין להסכם אפקטיבי לפירוק נשק זה נראה קלוש

מנהיגות צבאית מהלכה למעשה: המפגש בין התיאוריה, התפיסות הצה"ליות והפרקטיקות בשטח

האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.