מציג עמוד 9 מתוך 324 תוצאות
פודקסט חדש על יחסי הכוחות בסוריה ביום שאחרי / במלאת שנה לנפילתו בקרב של אל"ם יצחק בן בשט (בנבה), מפקד החפ"ק של מח"ט גולני, בקרב בשג'אעיה – מאמר שכתב על מבצעים בעומק המערך הטקטי של האויב, והתפרסם לאחר מותו / מאמר מאת חיים לסקוב על האחריות כאחת מתכונות היסוד של מפקד / מאמר ישן שרלוונטי גם לימינו על התפוררות צבא לבנון והניסיונות לשקמו / ספר לשבת: 83 שנים למתקפה על פרל הרבור, והלקחים שאפשר לקחת לימינו
להכרעה במלחמה שני תנאי סף: יעד מדיני־פוליטי מוגדר, ואויב המסוגל להוציא לפועל החלטות מדינתיות. בעידן הפוסט־מודרני, בו כל צד יכול להכריז כי ניצח, הניצחון מורכב ממאזן אסטרטגי בין מחירי המלחמה ובין הישגים באופן יחסי. מבחינת ישראל, מכיוון שההכרעה הצבאית המסורתית קשה להשגה, יש לעדכן את תפיסת הביטחון הישנה הנשענת על ההכרעה הצבאית, ולפתח דוקטרינה צבאית מותאמת למבצעי הרתעה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: גיליון מיוחד במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים / פודקסטים על הלמידה המבצעית בשריון, פעילות חיל ההנדסה הקרבית במלחמה, הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של דמוקרטיה בטרור והאם ניתן להכריע את חמאס / מאמר על הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה / פרל הארבור – ספר שיצא לאור לפני 4 חודשים, על אירוע בן למעלה מ־80 שנים שנכון גם לימינו. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
קל היה, יחסית, להשיג הרתעה הדדית בין שתי מדינות רציונליות דוגמת ארה"ב ובריה"מ. אולם בעידן הנוכחי - עידן ההרתעה השני -מוצאות עצמן מדינות מערביות רציונליות נאלצות להרתיע מדינות אסלאמיות פונדמנטליסטיות, שהחשיבה הרציונלית היא לעתים מהן והלאה, ואשר ההרס ההדדי הוודאי, המתלווה לחילופי מהלומות גרעיניות, עלול שלא להפחיד אותן . לכאורה לא ניתן להרתיע אויב פנטי שאינו חושש ממוות המוני, אך למעשה יש הרבה מה לעשות. למשל, ללבות את המתיחות הקיימת בדרך כלל בין ההנהגה הרוחנית של מדינה כזאת לבין ההנהגה המדינית, שהיא לרוב יותר רציונלית ויותר פרגמטית
לאחר שנתיים של לחימה ישראל לא הכריעה את חמאס, שבחרה בלוחמת גרילה, לא כי הדבר בלתי ניתן לביצוע, אלא מאחר שפעלה מדינית וצבאית בניגוד לעקרונות שעל פיהם פעלו מדינות עם צבאות סדירים שהכריעו בעבר ארגוני גרילה
ההשלכות המדיניות והגאופוליטיות בתחום הסייבר, ובפרט בנוגע למקרים האחרונים בארצות־הברית בהם נחשדת רוסיה, ואף באירועים נקודתיים בישראל, עלולות להוביל להסלמה ביחסי הסייבר בין מדינות. בעיקר הן מעלות שאלה: האם תקיפת סייבר יכולה להיחשב כמעשה מלחמתי
בעקבות 7 באוקטובר עלה נושא הגנת היישובים לכותרות. בתחום נערכו שינויים מבורכים, בעיקר בתחום איוש, ציוד ואימון מחלקות ההגנה ותשתיות ההגנה הגנריות מול חדירת מחבלים. לדעתנו יש להוסיף, מול תרחיש שבו כוח אויב חדר את קו ההגנה הראשון על הגדר, קו הגנה שני פנימי. אליו אפשר יהיה לרכז את התושבים בעת הצורך ולהגן עליהם באפקטיביות
"ב־7 באוקטובר עברתי בחלק לא מבוטל מזירות הלחימה ומה שראיתי זה לא טרור היברידי אלא צבא לוחם". אלוף (מיל') יאיר גולן על מהו טרור היברידי והאם מה שקרה ב־7 באוקטובר היה אירוע שכזה
כוחות רבי עוצמה פועלים בתימן ומאיימים לקרוע אותה לגזרים: השיעים בתמיכת איראן , שבטים תומכי אל-קאעידה וכוחות בדלניים אזוריים. ערעור היציבות בתימן מסכן גם את סעודיה - ובכך את כלכלת העולם כולו