חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי

הממד הימי והנכסים האסטרטגיים בים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינות רבות, כולל ישראל. הבנה מעמיקה של מרחב ההזדמנויות ושל חשיבות הממד הימי תעצב אסטרטגיות מתאימות לחיזוק הביטחון הלאומי באמצעותו, ותפנה משאבים לבניית מענים רובוסטיים ארוכי טווח המהווים את צו השעה נוכח הסביבה העולמית המשתנה

צמיחתו ההיסטורית של החינוך הצבאי,ומקומו של קצין החינוך בצה"ל

בבסיסו של החינוך הצבאי יש שני דגמים של קציני חינוך: קצין מטה העוסק בעיקר בהסברה ובערכים, וקצין עוזר העוסק בעיקר בהווי ובידור. בשנים האחרונות מנסה חיל החינוך להתמקצע ולהגדיר באופן ברור יותר את תפקידו של קצין החינוך. הגדרה נכונה היא צו השעה, וראוי שצה"ל, ולא רק חיל החינוך, ייתן עליה את הדעת

מודיעין, התרעה ו"חרבות ברזל"

במאמר זה טוען ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש, שעדכון תפיסת ההתרעה והמודיעין בתפיסת הביטחון, באסטרטגית צה"ל ובתפיסת סוכנויות המודיעין הוא צו השעה אחרי אוקטובר 2023. לדבריו, לקחי "חרבות ברזל" מחייבים אפיון מחדש של צרכי המודיעין במישור הצבאי, המודיעיני, הביטחוני והלאומי

הגנת מעברות פתיים

בספרות המופת הצבאית הנך נתקל בצידם של חיבורי יסוד רבי משקל והיקף, גם בכמה חוברות דקות. את מעמדן קנו להן בזכות תוכנן המעיד על הצצה חודרת אל תוך שורשי הדברים הפשוטים הגורליים של מעשה המלחמה, ובזכות ציונן הקולע בתשובות ובפתרונות לבעיות העשייה החמורות. יש בהן המהוות ניתוח קצר ושנון של אחת מבעיות הזמן הצבאיות – ניתוח המעלה מסקנות והצעות לפתרון. באחרות – הלביש המחבר את מחשבתו בלבוש סיפורי, או אף סיפורי דמיוני, ואת הלקח הגיש בצורה קלה, מושכת, או אף משעשעת – אך עם זאת מאלפת, מגרה ומדרבנת את מחשבתו העצמית של הקורא. בסוג אחרון זה כלול הסיפור "מעברות פתיים" ומוניטין יצאו לסיפור "חלומותיו" של מי שחתם בשם הסמלי: "חל"ם" – "חכם לאחר מעשה"

דבר עורך 487

אירועי ה־80 למערכות שצוינו בימים אלה באירוע חגיגי שכותרתו ”מערכות - מאז ועד מחר“, הם הזדמנות טובה לחדש ולהתרענן

מלחמת רוסיה אוקראינה לקחים לישראל

המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.

דבר העורך

כנפיים

תודות

בן־גוריון והחלישה על ארגון ההגנה במעבר מיישוב למדינה

מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית