שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה
המזרח התיכון וסביבת הזירה הים־תיכונית עברו טלטלות לא מעטות בשני העשורים האחרונים. גם מרחב ההזדמנויות מתרחב, וישראל צפויה להיכנס למגרש המשחקים כשחקן ראוי ומכובד
מציג עמוד 88 מתוך 978 תוצאות
המזרח התיכון וסביבת הזירה הים־תיכונית עברו טלטלות לא מעטות בשני העשורים האחרונים. גם מרחב ההזדמנויות מתרחב, וישראל צפויה להיכנס למגרש המשחקים כשחקן ראוי ומכובד
אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי הביאו את האדמה הקפואה להפשיר מהר מהרגיל. הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
למחלוקת המודיעינית בשאלה אם האנתפאדה השנייה (אוקטובר 2000) הייתה פרי יוזמה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית או שמא התפרצות ספונטנית שהפתיעה את שני הצדדים, השלכות רחבות שעד היום לא קיבלו התייחסות ראויה. על־פי הערכת מודיעין אחת, שהייתה מקובלת על רוב מקבלי ההחלטות ועיצבה במידה רבה את תגובת ישראל, ערפאת יזם את המהומות. על־פי הערכה אחרת, לה היו שותפים רבים מגורמי המקצוע באמ"ן ובשב"כ, ערפאת לא יזם את המהומות ובשלב הראשון אף ניסה לעצור אותן ולהרגיע את המצב. בהמשך, בעקבות תגובה קשה של צה"ל, הצטרף ורכב על הגל. אף־על־¬פי שצה"ל נערך למהומות בעקבות התסכול הפלסטיני מכישלון פסגת קמפ דיוויד ובשל הניסיון מאירועי יום הנכבה במאי 2000, העיתוי שבו פרצו וזליגתן לתוך "הקו הירוק" הפתיעו אותו ואת מקבלי ההחלטות. המאמר טוען כי הערכת המודיעין לפיה ערפאת יזם את המהומות שגויה. בהצגתה כהערכה דומיננטית בפני מקבלי ההחלטות היו כרוכים לא רק כשלים מקצועיים, אלא גם כשלים אתיים
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
אתגר שימור הון אנושי מעסיק רבות את כולנו כמפקדים. ברור לכל שנדרשות תוכניות שיבטיחו שימור זה ותר"ש "תנופה", ששם ליעד מרכזי את הטיפול באנשים, הוא הזדמנות מצוינת להיפתח לאפיקי פיתוח חדשים. יש להיערך לצמצום עידן התארים, ולתחילת עידן (לימודי) התעודות.
חשוב שלצה"ל כמו לצבאות אחרים יהיו כוחות מיוחדים, אבל אם ללמוד מהעבר ובטח ממלחמת יום הכיפורים שבה מתמקד המאמר, ריבוי יחידות מיוחדות בא על חשבון הצבא הקרבי "הרגיל" שהוא בפועל הנושא בנטל והמביא לנו את ההכרעה
מחקרים ב־ DARPA האמריקנית שנעשו בעשור האחרון עשויים לתרום להתמודדות עם מגפת הקורונה. בהם: ייצור אמצעי נגד רפואי באמצעות חיסון מבוסס mRNA ; תוכנית שמתמקדת באיתור סימנים ולא בגילוי הווירוס עצמו; שימוש באלגוריתמים לזיהוי קוד גנטי ועוד. אבחון מוקדם עשוי להיות משמעותי אם יגיע בסתיו הקרוב גל נוסף של המחלה מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020, המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון.
המבצע בג'נין - תובנות על לחימה אורבנית ולוחמה פסיכולוגית בקרב על דעת הקהל הבין־לאומית / ביקורת שכתב תא"ל (מיל') אודי בן מוחה על ספרו החדש של אלוף ד"ר יעקב בנג'ו / מיגון נגד קשתים, קרב התקדמות נגד קרב השהיה ואיך "חיים מהשטח" – חזרה לקרב קרני חיטין / ארצות הברית חוגגת יום הולדת, האם ישראל נכס אסטרטגי עבורם? / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 6 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלחימה המבצעית של חיל האוויר במלחמה / מאמר על מתנה משמיים, הספקה בהיטס ותימנים / ראש אג"ת לשעבר בפודקסט על מה המלחמה הזאת בכלל / הדילמות של נוכחות תקשורת במבצע צבאי / ההסתמכות על מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד כפתרון שעלול לנוון את החשיבה ההתקפית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם