האלוף הראשון בצה"ל

סיפורו של אלוף דוד מרכוס, שתרם משמעותית לצה"ל בראשית דרכו והשפיע על בניין הכוח בתחומי הארגון, תורת הלחימה, עבודת המטה וההדרכה

צה"ל של מדינה בת מאה

כיצד ייראה צה"ל בשנת 2048 לא ניתן לנבא, אך ניתן לשער שאותם יסודות ימשיכו לשרת אותו לנוכח אתגרי העתיד המשתנים

לחימה בערים: אתגר ישן-חדש

על אף השאיפה לעקוף את העיר ולהימנע מלהיכנס אליה, בעתיד הקרוב נראה כי אין דרך אחרת לנטרל את האיום על העורף, ועל כן אין מנוס מלחימה מסוג זה

אדם לאדם מחשב

לצד ארגון ויכולות שליטה במערכות מורכבות אותם מביא העולם הדיגיטלי, מביא עמו מרחב דינמי ורחב של התרחשות המשמרת ואף מגדילה את אי־הוודאות בניהול המעשה הצבאי

טכנולוגיה בשדה הקרב העתידי

יש חשיבות מכרעת לטכנולוגיה בעיצוב שדה הקרב העתידי. השילוב בין עולם המו"פ הצבאי לעולם הטכנולוגי האזרחי, יהיה זה שיביא לניצחון

בין הכרעה לניצחון, בין תמרון לשחיקה (זמין גם בשמע)

החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת

מבצעי "רוטב" ו"דורבן": הצנחת נשק וציוד בתימן 1966-1964

בשנות ה־60 היה חיל האוויר הישראלי בתהליך בניין כוח משמעותי. תרומה לכך תרמו מבצעי "רוטב" ו"דורבן", במהלכם בוצעו הצנחות של נשק וציוד בתימן

לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק א

המעורבות האיראנית בסוריה: משמעויות במרחב הימי

לאיראן יש שאיפות לבסס בסיס ימי־צבאי קבוע בסוריה, שיאפשר לה להפעיל כלי שיט ולתחזק אותם בזירת הים התיכון. הדבר ייצור הקרנת כוח איראנית משמעותית מן הים אל מטרות אסטרטגיות בישראל

דבר העורך

סוגיית מקומו של המפקד בשדה הקרב נדונה זה שנים רבות. המסר ברור: מקומו של מפקד הוא מלפנים