על מילואים ומקצועיות
במקום לחפש להחליף מג"דים במילואים במג"די מנמ"ש, עדיף להשקיע מאמצים בפרקטיקות לשמור ולפתח את רכיב המומחיות הצבאית כחלק מהמקצוענות הצבאית, כדי לא לאבד את תרומת ההון האנושי של המג"דים ומפקדים בכירים אחרים ממערך המילואים
מציג עמוד 86 מתוך 988 תוצאות
במקום לחפש להחליף מג"דים במילואים במג"די מנמ"ש, עדיף להשקיע מאמצים בפרקטיקות לשמור ולפתח את רכיב המומחיות הצבאית כחלק מהמקצוענות הצבאית, כדי לא לאבד את תרומת ההון האנושי של המג"דים ומפקדים בכירים אחרים ממערך המילואים
מבחינות אסטרטגיות, מערכתיות וטקטיות רבות מלחמת רוסיה-אוקראינה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למהפכה בעניינים צבאיים שהבטיחו ההוגים. המלחמה חירבה כמה תיאוריות בנוגע להשפעה הצפויה של מגוון טכנולוגיות חדשות, ולעובדה שצבאות קטנים המבוססים על גיוס מתנדבים בלבד יספיקו כדי להכריע מלחמות. לפיכך מבט לעתידה צריך להיעשות בצניעות
האנושות פונה לעבר הערים, והמרחב העירוני מתרחב וגדל. אפשר להניח שעיקר אתגריו של צה"ל ביבשה יתמקדו בלוחמה בשטח הבנוי והצפוף. הספר עיר מבצר יצא לאור ב־2008, ומאז השתנו חמאס וחזבאללה והפכו לצבאות טרור של ממש. קריאה בו והקפדה על העקרונות, הכלים והכללים שבו, יביאו את צה"ל לפעול לפי כותרת המאמר ומכאן חשיבותו של הספר
דברים לזכרו של הרמטכ"ל ה־13, דן שומרון, לקראת יום השנה ה־13 למותו
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
ערב השקה לשני ספרים חדשים בהוצאת "מערכות" / זוכי פרס מפקד המכללות הצבאיות לכתיבת מאמר מצטיין בקטגוריית חוקרים / יום הולדת 100 להנרי קיסינג'ר / מאמר חדש על היסט התשומות המבצעי בחיל האוויר / פרידה מהשופט יעקב טירקל שהלך לעולמו / צה"ל חוגג 75 שנות קיום / "מערכות בספרייה – מפגש עם כותבי הספרים והמאמרים של "מערכות" באוניברסיטת חיפה
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
על הגזמות, טשטושים, כיתתיות והחמצות שאפיינו את תהליך הפקת הלקחים במלחמת שלום הגליל
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח