המודיעין - בין מדע להרמנויטיקה
הסבר ופירוש המציאות המורכבת הם מהותה של הערכת המודיעין. בניסיונו לאתר את המתודה לביצוע מלאכה רגישה זו, כותב המאמר מבהיר כי המתודה המתאימה צריכה להימצא בקו התפר העדין שבין מדעי הטבע ומדעי החברה
מציג עמוד 86 מתוך 1371 תוצאות
הסבר ופירוש המציאות המורכבת הם מהותה של הערכת המודיעין. בניסיונו לאתר את המתודה לביצוע מלאכה רגישה זו, כותב המאמר מבהיר כי המתודה המתאימה צריכה להימצא בקו התפר העדין שבין מדעי הטבע ומדעי החברה
ספר חדש יצא לאור - נצראללה: אגדות לא מתות (?) מאת תא״ל ש׳ וד״ר ק' / מאמר חדש מאת פרופ' דיוויץ בץ ופרופ' מ.ל.ר סמית' על נשקים חכמים והנחות יסוד מטומטמות / מאמר מאת רס"ן ד' על לוחמה ממונפת בינה מלאכותית / נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה / 120 שנים לתום מלחמת רוסיה-יפן
מתקפת הפתע הנרחבת של חמאס בשבעה באוקטובר הכתה את החברה ואת המערכת המדינית ביטחונית של ישראל בהלם. קהילת המודיעין, שנחשבה עד אז לאחד מסמלי העוצמה הלאומית ולמופת של חדשנות ויצירתיות, נחשפה בכישלון העמוק ביותר בתולדותיה. זהו כישלון שניתן היה למנוע, “רעידת אדמה” שמחייבת בירור מודיעיני יסודי והפקת לקחים ברמה הלאומית. זהו הספר הראשון המבקש לצלול אל שורשי הכישלון, אך לא לשחזר את האירועים עצמם באותו לילה מר. הספר מציע נקודת מבט רפלקטיבית, רחבה, מגוונת ובלתי תלויה, ומציג תשתית לחשיבה מחודשת על המודיעין בישראל. כותביו – פרקטיקנים לשעבר ואקדמאים – משלבים ניסיון מעשי עם מחקר עיוני, ומעניקים לקורא פרספקטיבה ייחודית השוזרת בין תובנות מהשטח לבין ניתוח ביקורתי. הנחת המוצא שלהם היא שהכישלון בשבעה באוקטובר אינו תקלה נקודתית אלא נייר לקמוס לבעיות עמוקות ומתמשכות: הטיות חשיבה, כשלים תרבותיים וארגוניים, וטעות יסודית בהבנת “האחר”
שבוע הספר במערכות / מאמר חדש מאת שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, על ניצחון ללא הכרעה / הפרק השישי: מאמר מאת תא"ל (מיל') איתי ברון ושירה ברביבאי־שחם שדן בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר / מאמרו של אלוף (מיל') דוד עברי על השמדת מערך הטק"א במלחמת לבנון הראשונה, זמין גם לשמיעה / מאמרו של תא"ל (מיל') אלישיב שמשי על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה
אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי הביאו את האדמה הקפואה להפשיר מהר מהרגיל. הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים
מה גרם לכך שיחידות שונות ונפרדות כשלו בעת ובעונה אחת במלחמת יום הכיפורים? כותב המאמר מבקש להדליק נורת אזהרה ולהסב את תשומת הלב לאחד הגורמים שעשויים להוביל לכישלון המערכתי הבא
התקשורת הפכה לאחד מממדיו המרכזיים של שדה הקרב - המיוחד בעימות מוגבל. צבא שמזניח את הממד הזה יובס במערכה, גם אם יעלה בידיו לסיים את כל העימותים בשטח בניצחונות מוחצים
בשנים הקרובות יבשילו כמה צירים ותהליכים בתוכנית האסטרטגית בת מאה השנים של סין, להחזרת עוצמתה ההיסטורית ולשינוי מעמדה הגלובלי. אם לא יוסטו חלק מצירי הפעולה ממהלכם, הרי שלאחר הבשלתם של צירים אלה תהפוך סין לנותנת הטון בעולם
בשני העשורים שלאחר קום המדינה הוטלו על צה"ל משימות לאומיות וחברתיות לצד אלה הביטחוניות. כיום צה"ל הוא קטר ההיי־טק של ישראל, ולפתחו מונחת משימה כבירה: שילוב החרדים בחברה הישראלית
בניגוד למה שכתבה סא"ל דלית כספי-שכנר במאמרה "האיום: מצור ימי" )"מערכות" 430 ,אפריל 2010 - )הספקת הנפט לישראל לא פסקה אפילו לשעה אחת במהלך מלחמת יום הכיפורים ובימים שלאחר מכן