מציג עמוד 83 מתוך 5652 תוצאות
מאמר מעט שונה על מלחמות ממושכות / מאמר חדש על הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים כמקרה בוחן של התחלה מחדש לאחר מלחמה / 57 שנים למתקפת טט – חזרה לקרב הואה / מאמר חדש על התמיכה בחיילי המילואים ובני משפחותיהם בשגרה ובחירום / יום השואה הבין־לאומי – על ארגון ההגנה בתנועת הבריחה
בעולם המשתנה ללא הרף, צבאות מתמודדים עם אתגרים מורכבים בדמות מלחמות ממושכות. עימותים אלה, המתאפיינים בחוסר ודאות ובהיעדר פתרון צבאי ברור, דורשים חשיבה אסטרטגית מעמיקה והתאמה מתמדת. אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה, שלאחרונה חזרה משולחן המשא ומתן לשדה הקרב בחזיתות השונות, וסופה עוד לא ידוע
המחסור בכמות ובאיכות הנתונים מציב מכשול מהותי להטמעה של בינה מלאכותית בתחום הביטחון. השימוש בבינה מלאכותית צריך להיעשות לצד מנגנוני בקרה ופיקוח אנושי ומתוך הימנעות מהסתמכות יתרה על הטכנולוגיה. לצד היתרונות הרבים של הבינה המלאכותית, היא עדיין לא בשלה להחליף את שיקול הדעת האנושי בתחומים מורכבים ובעלי השלכות מהותיות לביטחון ולאסטרטגיה מדינית וצבאית
הגורם העיקרי שהניע את חיילי צה"ל להילחם בכל מלחמות ישראל, ובמיוחד ב"עופרת יצוקה", היה תחושת הפטריוטיות. אך דווקא הגורם הזה אינו מוזכר במאמר "חבר'ה זה לא הכול: המוטיווציה ללחימה ב'עופרת יצוקה'" )מערכות 430 ,אפריל 2010)
איבוד ידע ומיומנות בתחומים צבאיים הוא מחלה קשה שתוקפת צבאות רבים. צה"ל לקה בה לפחות פעמיים: לפני מלחמת יום הכיפורים הוא איבד ידע ומיומנות בתחום של קרב ההגנה ולפני מלחמת לבנון השנייה - בתחום של ביצוע תמרון יבשתי רחב היקף. המאמר מסביר כיצד ניתן להתחסן מפני המחלה הזאת
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
מאמרו של עדו רכניץ "הגדרת האויב בלחימה בטרור" )"מערכות" 435 )מקומם, בלתי מוסרי ומנוגד לרוח צה"ל
מתוך כוונה להגיש לקוראים את מיטב החומר המקצועי המתפרסם בחו"ל, החלטנו לחדש את הוצאתו לאור של כתב העת "צקלון" במהדורה מורחבת. "צקלון יופיע אחת לחודשיים וכל חוברת תיוחד לנושא
עשר שנים הן בבחינת עבר רחוק בחיי מדינת ישראל. לעיתים קשה מאוד לחזור לעולם ערכים ומושגים שהיה קיים בעבר ובמיוחד בעבר הרחוק. מאז מלחמת ששת הימים שונו המושגים שלנו, צברנו ניסיון בעקבות המלחמה, בעקבות התקופה שבין שתי המלחמות ובעקבו מלחמת יום-הכיפורים. על-כן, חייבים אנו להחזיר עצמנו לעולם המושגים של אז, כי כל ניתוק של שיקולים ושל החלטות מעולם המושגים שהיה קיים באותה תקופה, הוא בבחינת תיאור לא מדויק של הדברים. כאשר עוסקים בעבר, חייבים לשפוט על פי עום המושגים שהיה קיים בתקופה בה נתרחשו הדברים, התקופה בה נתקבלו ההחלטות.
מאמר זה בוחן את תפיסת ההפעלה של הכוחות המיוחדים של ארצות הברית בסומליה אל מול עקרונות המלחמה, ודן בגורמים שהביאו לכישלון המבצע במוגדישו. המסקנה המרכזית של הכותב היא שפעילותה של ארצות הברית בסומליה נכשלה מכיוון שהופרו חלק מעקרונות המלחמה ובמיוחד עקרון ההפתעה