מציג עמוד 82 מתוך 1221 תוצאות
בשנים האחרונות צה"ל אימץ דפוס שבמסגרתו הצהיר על יכולות צבאיות מתקדמות מבחינה טכנולוגית או על ביצוע פעולות המבטאות שינוי תפיסתי. בפועל, התקיים פער בין החזון למציאות. בעתיד יצטרך צה"ל להפריד בין יכולותיו בזמן נתון ותוכניות מלחמה המבוססות עליהן ובין תפיסות בניין כוח אשר מימושן אורך שנים
"העובדה שאנחנו יושבים פה ומדברים באמצע מלחמה רב־זירתית – היא כי יש מי שמגן עלינו. אם לא היה – אנשים לא היו יוצאים לעבודה; אחרים היו בורחים מפה. אל לנו להתבשם ממה שקרה פה עכשיו, אלא להבין שבפעם הבאה יהיה הרבה יותר משמעותי וצריך להיערך לזה". ראיון "מערכות" עם אלוף (מיל') תמיר הימן, על פו"ש, איומים טקטיים שנעשו אסטרטגיים, חשבון נפש אישי וציבורי, מב"ם ומחשבות על 7 באוקטובר בצפון
איך פועלים במלחמה ממושכת של צבא שנבנה למערכה קצרה מבחינת משאבים ומיצוי כוח, בסדיר ובמילואים? כיצד צריכים לפעול בוני הכוח ומהם הצרכים שייגזרו מהמשמעויות של מלחמה ארוכה? מאמר מעט שונה שבא לעורר דיון מחשבתי ומעשי, המבוסס על התבוננות מפוכחת וביקורתית במה שהתרחש בצה"ל וביחידותיו בשנה האחרונה
כמו בהפתעת הנ“ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב“מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה
הממד הימי והנכסים האסטרטגיים בים הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מדינות רבות, כולל ישראל. הבנה מעמיקה של מרחב ההזדמנויות ושל חשיבות הממד הימי תעצב אסטרטגיות מתאימות לחיזוק הביטחון הלאומי באמצעותו, ותפנה משאבים לבניית מענים רובוסטיים ארוכי טווח המהווים את צו השעה נוכח הסביבה העולמית המשתנה
לסוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית השפעה קריטית על ישראל, במיוחד לנוכח מלחמת "חרבות ברזל". יש לחזק את הנרטיב של התמיכה הבי־פרטיזנית של ישראל בבית הנבחרים ובסנאט, ובה בעת לפתח מתודות אחרות לבניין כוח צבאי שמאפשר שיתוף פעולה שאיננו נסמך רק על יחסי "קונה-מוכר", ורלוונטי במיוחד במענה לאתגרים בייצור ובתספוק חימוש במערכה ארוכה
המגזין השבועי של "מערכות": פודקסט בנושא החשיבות לחשוב אסלאמית, ומה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר / התמרון הרב־זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של ישראל / הלמידה המבצעית של יחידת עוקץ / ההיבטים הרפואיים שאפשר ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה על המלחמה בעזה ובצפון / פרידה מראש המוסד לשעבר צבי זמיר
״לא בכדי אמר הרמטכ״ל שהמלחמה מתקיימת בשטח מורכב, ולכן תימשך חודשים רבים. מול אויב מבוזר שנלחם בשיטות לחימה של בריחה ואין לו מרכזי כובד ברורים - אתה צריך להתמודד עם כל מרכיב בנפרד. אנחנו לא במלחמה כמו ב-73׳. זה עקב בצד אגודל, בית בית, סמטה סמטה, וככה מגיעים להישג. בסוף יש מדדים, היבטים פרקטיים שעליהם אנחנו נשענים. לדעת בכמה מנהיגים פגעת, כמה תשתיות הרסת, כמה אויב השמדת. זה לא body count במובן של וייטנאם, אלא שההישג המצרפי שכלל הכוחות - אוויר, ים ויבשה - מביאים מהשטח, מתורגם בסוף להישג מבצעי. כשאתה מצליח להביא את כל הגורמים לשולחן ועושה איתם מופעי למידה קבועים, וחיל הים שומע את האתגרים של היבשה ושל חיל התקשוב - מתפתח תהליך משותף שהוא מכפיל כוח״. אל"ם גלעד אברילינג’י, ראש מחלקת תו״ל, הדרכה ומפקדות באגף המבצעים, בריאיון ל"קול המערכות" על הלמידה המבצעית המטכ״לית
המגזין השבועי של "מערכות": פודקסט על הלמידה המבצעית המטכ״לית / איום הזירה הצפונית, ורף פצ"ן שבחן את כשירות הכוחות לעמוד בו, ולסגור את הפערים במוכנות עוד לפני המלחמה / בעקבות הדיון בבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג (ICJ) – מאמר על לוחמת משפט, שעשויה להשפיע על האופן בו יעשה שימוש בכלי זה בעימותים עתידיים / פודקסט על האתגרים השונים של המפקדים והכשרתם במלחמה / מאמר על לוחמה מבוזרת של חי"ר קל נגד גרילה / אנחנו גם בווטסאפ בערוץ חדש – קישור להרשמה בפנים "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח