מציג עמוד 80 מתוך 1700 תוצאות
הנטייה הטבעית של מפקדים ושל מנהלים היא להתמקד בחולשות של הכפופים להם כדי לשפרן. הגישה הזאת - כך עולה מתיאוריית ההעצמה באמצעות חוזקות - עושה עוול הן לאדם (שנאלץ להתרכז בתחומים שבהם אין הוא מצטיין) הן לארגון (שעובדיו אינם מפיקים מעצמם את המיטב). הגישה החלופית גורסת שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין, ושאליהם יש לנתב אותו
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
גיליון מיוחד לרגל 50 שנים למלחמת יום הכיפורים: במהלך המלחמה כוחות הסדיר והמילואים היו דוגמה ומופת לביצוע המשימה לאור המטרה, מצוינות טקטית וגמישות מחשבתית שהתבססו על רוח הלחימה ומקצועיות טכנו־טקטית. לוחמי דור יום הכיפורים יצרו מורשת של ניצחונות טקטיים ומערכתיים למרות תנאי הפתיחה הגרועים של המלחמה. ניתוחה מאפשר לנו ללמוד וללמד את המפקדים הזוטרים על תופעת המלחמה בכלל ועל מצוינות טקטית בפרט. בגיליון: ריאיון עם חוקרי מלחמת יום הכיפורים | משה דיין: הערכה מחודשת | דוגמאות למקרי בוחן של מצוינות טקטית במלחמת יום הכיפורים | הלקחים שנכתבו והלקחים שלא נכתבו בתחקיר מלחמת יום הכיפורים של מערך ההגנה האווירית | חידת אי־פינוי המעוזים | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור
