מגזין סוף השבוע של מערכות – 2 בפברואר 2023
שדאות וחיילות הפרט / הרצאות כנס שדה הקרב העתידי / דיון ברישוי מתן כלי ירייה לאזרחים / התזה הציונית האופטימית של חיים גורי / מלידל הארט לקלאוזביץ – לשמיעה מגזין סוף השבוע של מערכות
מציג עמוד 8 מתוך 391 תוצאות
שדאות וחיילות הפרט / הרצאות כנס שדה הקרב העתידי / דיון ברישוי מתן כלי ירייה לאזרחים / התזה הציונית האופטימית של חיים גורי / מלידל הארט לקלאוזביץ – לשמיעה מגזין סוף השבוע של מערכות
מלחמת "חרבות ברזל" מדגישה ביתר שאת כי בשדה הקרב המודרני נדרש עיסוק מרובה במרחב האנושי שהמלחמה מתבצעת בו, אם לצורכי הנעת האוכלוסייה, ההשפעה עליה, הנגשת הסיוע ההומניטרי, או כחלק מהצורך בלגיטימציה הבין־לאומית. נדרשת חשיבה, פיתוח של תו"ל, הסדרה של אמצעים וכוח אדם מקצועי ומאומן עבור הפעלה יעילה ומועילה של היחידות העוסקות במרחב זה
לצד הפעילות הצבאית נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה, חשוב שישראל תמשיך במסגרת מאמצי ההשפעה שלה מול הארגון. מאמצים אלה, גם אם אינם גורמים לתוצאה מושלמת, מעניקים לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית
ככל שמלחמת האזרחים בסוריה תדעך ושיקום הצבא הסורי יתקדם, אנחנו צפויים לראות צבא ממוכן יותר, שחימושו מתקדם יותר, מאורגן בצוותי קרב רב־חיליים הנהנים מסיוע אווירי של מטוסי קרב וכטמ"מים רבים. ההרכב שלו כנראה ימשיך להיות ממוקד ביכולות לחימה נגד מורדים עתידיים, כך שהרכב הכוחות המתמרנים יושתת בעיקר על בסיס הרגלים הממוכנים, המתוגברים בטנקים, ופחות על טנקים מתוגברים ברגלים
פרק חדש על איראן לאחר מבצע "עם כלביא" בפודקסט של "מערכות" / ספר חדש יצא לאור – מלחמת הכלכלות מאת נח הקר / מאמר חדש מאת רס"ן א' על אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים / מאמר חדש על האתגרים המבצעיים ומאפייני הפו"ש הייחודיים בעומק / על סמכויות הפעלת הנמלים בחירום, אחזקת מלאי חירום כתחליף לייבוא ועוד – בעקבות החשש מסגירת מיצרי הורמוז / הפרק השביעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה / קול קורא להגשת מאמרים לגיליון 10 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי
טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים
צה"ל סיים לתחקר את השנים, החודשים, הימים והשעות שקדמו לאירועי 7 באוקטובר ואת יממות המלחמה הראשונות. כדי לא להחמיץ את אפשרות הלמידה מכל העשייה הזו, ולקראת תחקור שתי שנות המלחמה בזירות השונות, יש לזכור את החמצת ההזדמנות ממבצע "שומר החומות" ואת פוטנציאל הנזק של התהליך לתרבות התחקיר של צה"ל
במהלך עשור פעלו חטיבות האש בצבא ארצות־הברית כמפקדות עצמאיות שהיו מסופחות לעת הצורך לדיוויזיות ולקורפוסים. מסיפור הקמתן וביטולן ניתן ללמוד על השפעות ארוכות טווח של שינויים ארגוניים שלא ניתן לחזות מראש, ועל כך שרפורמות ניתן לשנות כאשר הן אינן מצליחות
ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והמלחמות הא־סימטריות שמאפיינות את מרבית העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים, שינו משמעותית את אופן הלחימה וכֵּליה. את מקומן של העוצבות הלוחמות והלחימה הקונוונציונלית תפסו אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, בהם מערכות נשק אוטונומיות חמושות הנקראות בשם הגנרי "רובוטים קטלניים אוטונומיים" (Lethal Autonomous Robotics – LARs), והם נחלקים לשני תתי סוגים: מערכות נשק קטלניות שהן אוטונומיות לחלוטיןLethal Autonomous Weapons Systems) –LAWS ), ומערכות נשק קטלני חצי אוטונומיות Partially Autonomous Lethal Weapon Systems) – (PALWS. התפתחויות אלה מעלות סוגיות קשות בתחומים אחדים, ובעיקר בתחום האתי והערכי: עד כמה ניתן להשאיר בידי כטמ"מים (כלי טייס מופעלים מרחוק), או מערכות נשק אוטונומיות למיניהן, את ההחלטה הסופית להשמיד מטרה? האם פיתוח מערכות אוטונומיות לחלוטין ושימוש בהן אינם סותרים נורמות מוסריות ואתיות מקובלות, לפחות במדינות דמוקרטיות? ובמיקוד מקומי – האם יישום מערכות אלה אינו עומד בניגוד לערכי מסמך "רוח צה"ל", למשל הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם וטוהר הנשק? האם שיקולי רגישות לנפגעים (מכוחותינו) תביא לשימוש מופרז בכלים בלתי מאוישים, ועוד. על בסיס השוואה לנעשה בתחום זה בכמה מדינות מערביות דמוקרטיות ובגופים בין־לאומיים רלוונטיים, המאמר הנוכחי מתריע על העובדה כי בשדה הקרב העתידי (או כבר הנוכחי) יהוו הדילמות הללו את האתגר העיקרי בפני מקבלי ההחלטות הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני, כמו גם בפני דעת הקהל הרחבה בישראל. המאמר מציג את מצב ההתפתחויות בתחום זה בישראל ובחו"ל, ודן בדילמות העיקריות הנובעות מהתפתחויות אלה.