מציג עמוד 8 מתוך 515 תוצאות
מאפייני איום הקורונה ואיום של מלחמה על העורף דומים זה לזה, ומשכך גם צעדי ההתגוננות במרחב הציבורי נגדם. הדמיון בין השניים מעלה שאלות בנוגע ליכולת לפתח מתודולוגיה אחידה לסוגים שונים של איומים בהינתן מאפיינים דומים. התבססות על מתודולוגיה שכזו יכולה לקצר את תהליך הלמידה, ולחסוך זמן רב בהתמודדות מול האיום
ביאורים שונים ומגוונים למושג החוסן, תהליך בנייתו ומרכיביו, ומהם מסקנה בולטת אחת - הצורך לעסוק בו. המשימות שנדרשו אליהם גדודי המילואים מפרוץ המגפה העלו את הנושא לסדר היום, ולשם כך נעשו פעולות רבות כדי לשמר את החוסן ומשאבי ההתמודדות. הצלחת האנשים ועמידת הפיקוד במשימות מעידות כי יש להמשיך ולעסוק בנושא באופן סדור
לפני המלחמה עם אוקראינה התאמן הצבא הרוסי למלחמה נגד אויב מוסכמי, ובה בעת ניסה ליישם לקחים שנלמדו במלחמות מקומיות. ב־24 בפברואר 2022 הוא פעל באופן שונה מאימוניו ומהכנת הכוחות. תהליך בניין הכוח הרוסי יצר כוח שיודע לפעול רק בשני תרחישים בינריים, ולכן חוסר הגמישות בבניין הכוח הוביל יחד עם סיבות נוספות הקשורות בהפעלת הכוח לתוצאות לא טובות בתחילת המלחמה
למידה מניסיון העבר לשם טיוב תהליך קבלת ההחלטות בעתיד היא ללא ספק נחוצה, אולם בכל האמור בדבר נכונות החברה להקרבה, יש לזכור כי היא מושפעת בעיקר משיקולי עלות–תועלת רציונליים – כמו למשל ההישג שהמלחמה טומנת בחובה, תפיסת האיום ומטרות המלחמה. מלחמות וייטנאם ולבנון השנייה כמקרי בוחן
ישראל השיתה במסגרת "חרבות ברזל" מהלומות כבדות בזירות הפעולה מול חמאס וחזבאללה בלבנון, וכן במעגלי פעולה רחבים יותר. עם זאת, אין להסתפק בתחושת הישג בנוגע לתרומת פעולות אלה למימוש רגל ההרתעה ולקיים תהליך הערכה עיתי שיאפשר "לשמור אצבע על הדופק" ביחס להרתעה מול השחקנים השונים בנקודת זמן נתונה, ולוודא כי אינה יורדת מתחת לסף הנדרש
שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. כיצד לשמר בצה"ל "תנע" מספיק כדי להמשיך תהליך למידה, למרות תשישות ארגונית גם בתחום זה, ולנוכח הצלחות מול חזבאללה ואיראן שמראות כי למדנו והשתפרנו. 2. מה פוטנציאל הלמידה מהמלחמה שאני מזהה בתחום עיסוקי שעדיין לא מוצה? 3. כיצד אני, הקורא, משתלב במאמץ כחניך בהכשרה צבאית, או בתפקידי הבאים?
תהליך ההתנתקות מרצועת עזה נבע מאינטרס חיוני לאומי של יצירת גבולות למדינה בהתבסס על פשרה גיאופוליטית. זו צריכה להיות מסגרת הדיון, ואין להכניסו בצורה מאולצת לכלים של דיון מקצועי צבאי. תגובה למאמרם של אלוף גרשון הכהן ושל אסף חזני "עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות" )"מערכות" 432)
בגן אנחנו מקדישים את מרב הזמן כדי להכין את הילד לבית הספר היסודי; בבית הספר היסודי אנחנו מקדישים את מרב הזמן כדי להכינו לתיכון; ובתיכון - כדי להכינו לצבא. מרוב הכנות לעתיד אנחנו שוכחים את ההווה, והתוצאה היא תהליך הכשרה פגום - גם לקראת השירות בצבא
בשלושת העשורים האחרונים נשים נאבקות על שוויון הזדמנויות, ועל האפשרות לשרת כלוחמות ביחידות הצבא השונות. מאז בג"ץ אליס מילר בשנת 1995 הלכו ונפתחו בפניהן תפקידים נוספים שלא היו אפשריים קודם לכן, כולל תפקידי לוחמה, והדבר אף השפיע על תהליך הקמתן של יחידות חדשות, בעיקר במערך הגנת הגבולות. עם זאת, נראה כי צה"ל לא ממהר לפתוח בפני נשים אפשרות שווה לשרת בתפקידי לחימה בחטיבות הרגלים והשריון. במאמר זה נטען כי על צה"ל להתחשב בכשירות הנדרשת מהלוחמים והלוחמות לביצוע משימות ולהשגת מטרות הצבא, ונראה כיצד בכל פעם שמתבצע טשטוש של הגבולות המגדריים בין גברים ונשים בצבא (דה־מגדר), נעשים בה בעת ניסיונות להחזיר את הנשים לתפקידים שנחשבים מבחינה מסורתית "נשיים" (רה־מגדר).
חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה פורסמה - לראשונה - תפיסת ההפעלה של צה"ל. מדובר היה בהתפתחות נכונה וחשובה. איתרע מזלה של תפיסת ההפעלה, ועוד בטרם החל תהליך הטמעתה בצה"ל, פרצה המלחמה, ובעקבותיה היא נזנחה למעשה שלא באשמת כותביה ולא באשמת התכנים שלה. אם סבור המטכ"ל כי מדובר בתפיסת הפעלה שאינה מתאימה לצה"ל, עליו ליצור תפיסה חדשה ומתוקנת, אך לא להשאיר את צה"ל ללא שום תפיסת הפעלה שהיא