מציג עמוד 8 מתוך 611 תוצאות
על (אי) יציבוּת בתקציב הביטחון והאינטרס הלאומי תובנות תהליך העיצוב הכלכלי והתקציבי של תר"ש "גדעון" מלמדות כי במבט לעתיד יש הכרח ביצירת זיקה כלכלית ישירה בין האינטרס הביטחוני למפת האינטרסים הכלכליים והחברתיים של ישראל
הערך הטקטי והאסטרטגי של ערים גדולות ושל הקרב עליהן ובתוכן נשתנה לא פעם עם התפתחות מושגי המלחמות והיקף הצבאות. על לקח היסטורי ולקח חדיש
על מערכת הביטחון הישראלית נגזר להיערך להתמודדות חוזרת מול איראן, בכפוף למגבלות תקציביות ובסד זמנים הדוק. ההתמודדות תתבסס על התפיסה הבן־גוריונית שבבסיסה האיכות, ולדאבון הלב לא תוכל להישען על מוצרים "טובים דיים" ותידרש לנועזות מבצעית וטכנולוגית, ולטיפוח יכולות חדשניות ומקוריות. נוסף על כך, מתבקשים שינויים שיבטיחו סבבי פיתוח קצרים, מלווים בנכונות לשאת כישלונות
צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם
השתלבות הדור השני של אנשי צד"ל בישראל, ושירותם של מרביתם בהתנדבות בצה"ל, מוכיח כי המדינה זכתה. טוב לישראל לדעת כי בקרבה חי מיעוט איכותי, בשר מבשרה, ששפת האזור ומנהגיו אינם זרים לו ונאמנותו איננה נתונה בספק הקל שבקלים
הכרעה מהירה מושגת רק באמצעות תמרון יבשתי, ולכן דווקא לנוכח האיומים המתהווים בימינו, נדרש צה"ל להעביר את המלחמה בהקדם לתוך שטח האויב כדי להכריעו שם במהירות. לשם כך צה"ל צריך כוחות מתמרנים, שמסוגלים להתגבר על כל הרכבי הכוחות שעלול האויב להעמיד מולו