מציג עמוד 8 מתוך 388 תוצאות
ספר חדש יצא לאור! חדשנות מול קיבעון בהפעלת הכוח הצבאי ובבניינו מאת מוני חורב / פודקאסט על הקשר בין החדשנות הטכנולוגית לשינויים הארגוניים באמ"ן / מאמר חדש על הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה, ומדוע נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומה מאפייניו / מאמר חדש על חשיבות הלמידה מטקטיקת הפלנקס היווני ללוחמת רחפנים מודרנית, וכיצד ההיסטוריה היא חיסון מפני היוהרה / 75 שנים למותו של סיר אדמונד דנלופ סווינטון - חל"ם - מחבר הספר הגנת מעברות פתיים
הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין
"תרומתו של מבצע 'תיבת נוח' להעלאת המודעוּת לפעילות בים האדום הייתה חשובה ואף מכריעה, ואילצה את חיל הים להפנות מבט לנתיב מים חשוב זה". במלאת שני עשורים לאחד המבצעים המורכבים והמפורסמים של חיל הים חוזר אליו מי שהיה מפקד המבצע, אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום
אתגר שימור הון אנושי מעסיק רבות את כולנו כמפקדים. ברור לכל שנדרשות תוכניות שיבטיחו שימור זה ותר"ש "תנופה", ששם ליעד מרכזי את הטיפול באנשים, הוא הזדמנות מצוינת להיפתח לאפיקי פיתוח חדשים. יש להיערך לצמצום עידן התארים, ולתחילת עידן (לימודי) התעודות.
מייד לאחר שהפנטומים הראשונים החלו להיקלט בחיל האוויר, הם הפכו לכוח היחיד שתקף מטרות בעומק מצרים ואת המערכים של טילי הקרקע-אוויר שלאורך התעלה. התוצאה הייתה שהם סבלו משיעורי שחיקה בלתי נסבלים, בעוד שאר חיל האוויר וצה“ל צפו בקרב בחוסר מעש. אי-מיצוי הכוח הוביל לתבוסה אסטרטגית של ישראל במלחמת ההתשה. כך הפך הפנטום לעושר השמור לבעליו לרעתו
גיליון מורחב זה הוא תוצר של המציאות המורכבת של העולם שלאחר 7 באוקטובר. לנוכח גיוסם של כותבות.ים ושופטים.ות בצו 8, הסבירות לעמוד בתוכנית המקורית של הוצאת הגיליון בזמן ירדה לחלוטין. כך נולד הרעיון להוציא גיליון מורחב שהוא למעשה שני גיליונות – גיליון חורף 2023 (6) וגיליון קיץ 2024 (7). במובן זה, הגיליון המורחב עומד בצילם של המאורעות שעברנו כולנו. עם זאת, מרבית המאמרים והמדורים נכתבו לפני המלחמה. בכך הגיליון הוא גם עדות להמשכיות המחקר בתחום וליכולתו לאסוף את עצמו, להתרכז, ולא להזדרז להסיק מסקנות אקדמיות לפני תקופה של עיבוד. הוא אינו גיליון בנושא המלחמה ואינו מתיימר לעסוק בה, גם אם יש בו אזכורים מסוימים והתייחסות מוגבלת למלחמה ולמציאות, וגם אם כולנו איננו כשהיינו
המגזין השבועי של "מערכות": פודקסט בנושא החשיבות לחשוב אסלאמית, ומה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר / התמרון הרב־זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של ישראל / הלמידה המבצעית של יחידת עוקץ / ההיבטים הרפואיים שאפשר ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה על המלחמה בעזה ובצפון / פרידה מראש המוסד לשעבר צבי זמיר
”מבצע יונתן“ הוא דוגמה מובהקת לפער שבין התמודדות ישראל עם ביקורת על פעולותיה נגד הטרור ובין אי היכולת של מועצת הביטחון והאו”ם למצוא נוסחה שתאפשר ליצור איזון בין הזכות להגנה עצמית, הזכות להגדרה עצמית והחוק ההומניטרי
בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור
מרוב עיסוק בהפתעה ובמחדלי המודיעין שוכחים לעיתים שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון כה מוחץ של צה״ל, עד כי ב־40 השנים שחלפו מאז לא ניסתה שום מדינה ערבית לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל