מציג עמוד 8 מתוך 233 תוצאות
אסלאם רדיקלי במבחן המעשה - החמאס מפרוץ האנתפאדה ועד הבחירות למועצה הפלסטינית
מגזין סוף השבוע של מערכות - 15 בפברואר 2024
מגזין סוף השבוע של "מערכות": על הסתגלות פדויי שבי והכלים לעזור להם לחזור לחייהם / פודקסט על יחסי סעודיה-ישראל / 75 שנים למותו של מייסד "האחים המוסלמים", שחמאס היא זרועה הצבאית הפלסטינית / מאמר חדש על התפיסה של ההגנה המרחבית בימי ראשיתה של ישראל ושקיעתה – וההכרח בה בשל האיומים על מרחבי הגבול שפיתחו צבאות הטרור חזבאללה וחמאס / הפרק השלישי בפודקסט המשותף ל"מערכות" ולגלי צה"ל על הכוחות המיוחדים. והפעם: מסתערבים. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
מגזין סוף השבוע של מערכות - 10 ביולי 2025
מאמר חדש על הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה, והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית על רקע 7 באוקטובר / על מלחמות ממושכות, חוק הגיוס וספר חדש בפודקסט "מערכות" / הפרק השמיני בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן / מאמר חדש שנוגע בסוגיית הלחימה המוסרית לאחר 7 באוקטובר / האם התקשורת ממשיכה להתגייס בכל פעם שנערכת פעולה צבאית? / מאמר תגובה למאמר "עד מתי? משכי מלחמות, אופטימיות קוסמית ואיוולת בתכנון אסטרטגי"
מגזין סוף השבוע של מערכות - 1 בינואר 2026
ספר חדש יצא לאור! מלחמת "חרבות ברזל": קובץ מאמרים מאת ד"ר מאיר פינקל / מאמר חדש על מקומם של התחקירים באמון הציבור וצה"ל / מאמר חדש על סבך האינטרסים של לבנון בצל מלחמת "חרבות ברזל" / שיקולי עלות-תועלת של חמאס בדעת הקהל ברחוב הפלסטיני / 19 שנים למותו של צדאם חוסיין / 72 שנים להקמת אמ"ן / פרידה מתא"ל עמית סער שהלך לעולמו
מהי הנחבה, הכוח המיוחד של חמאס? (פודקסט)
"יש להם סלקציה ראשונית וקפדנית מאוד. אתה צריך להיות גם טוב מבחינה ביצועית, גם קנאי וגם נאמן למטרה". ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר יועץ מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, בריאיון ל"קול המערכות" על התפתחות היחידה, מה מייחד אותה ואת דרכי פעולתה
ההלם והתגובה
ז ע ז ו ע , ז ע ם , ת ס כ ו ל ומאמץ נואש להחזיר את הגלגל לאחור - כך הגיבו הפליטים הפלסטינים על מעמדם החדש בעקבות תבוסתם ב-1948 .בתגובות הזעם האלה ובמאמץ של ישראל לסכל את ניסיונות הפלסטינים לפגוע בה ולהחלישה מתמקד ספרו החדש של שאול ברטל "הפלסטינים מהנכבה לפדאאיון 1949-1956"
צוללות בוואדי – מדוע הופתענו מהאלימות המינית ב־7 באוקטובר?
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
הדילמה האתית סביב המאבק במערך האזרחי של החמאס
ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מעמיד את המערב בכלל ואת ישראל בפרט בפני דילמה אתית קשה: מחד גיסא, ישנו רצון לפגוע בחמאס, ארגון טרור לכל דבר ועניין, באמצעות "סגירת הברזים, לממשלתו, ומאידך גיסא, ישנו רצון להימנע מפגיעה הומניטרית באוכלוסייה הפלסטינית. ישראל והעולם המערבי כבר התמודדו עם דילמה דומה בנוגע למאבק במערך האזרחי של תנועת החמאס - הדעוה
מבוא
בשעה 06:29 בשבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023 , פתחה חמאס במתקפת פתע מרצועת עזה שזעזעה את ישראל. גלי ההדף של המתקפה הרצחנית ושל המלחמה שהתחוללה בעקבותיה גרמו לשינויים טקטוניים ברחבי המזרח התיכון כולו, ישפיעו לאורך שנים על עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני ויעצבו מחדש היבטים עמוקים בתפיסת הביטחון, בפוליטיקה ובחברה הישראלית. קהילת המודיעין של ישראל, שנתפסה עד אותו רגע כאחד מסמלי העוצמה של ישראל וכמופת של חדשנות, יוזמה ויצירתיות, נחשפה בכישלון החמור בתולדותיה