מציג עמוד 8 מתוך 515 תוצאות

מערכות

השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל

20.03.2022
ע"צ ד"ר שני אלמוג
מערכות

רפורמה בעקבות כישלונות צבאיים

הכישלונות בווייטנאם ובכמה מבצעים צבאיים בשנים שלאחר מכן דירבנו את המחוקקים האמריקנים להנהיג רפורמה מרחיקת לכת במבנה של הפיקוד העליון של צבא ארה"ב. הרפורמה הזאת, הידועה בשם חוק גולדווטר- ניקולס (1986 ,(ראויה ללימוד ולעיון במיוחד בישראל, שידעה גם היא כישלונות צבאיים בשל בעיות במבנה הפיקוד העליון שלה

21.05.2007
שאול ברונפלד
מערכות

קציני האש לכו קדימה: מיקום קצין האש בשדה הקרב

קצין חת"ם צריך להיות מקצועי במיצוי האש לטובת התמרון, ולא בהפעלת כלי נשק מסוים. עליו להיות במקום שיסייע למפקד המבצע למצות את האש בצורה מיטבית

06.06.2018
סא"ל צח משה
מערכות

חטיבה בשינוי כיוון

התחקיר והפקת לקחים הם בבסיסה של המערכת הצבאית. בסוף כול קרב אמור מי שפיקד עליו לזהות טעויות ושגיאות בשלבי תכנונו, נוהל הקרב לקראתו וניהולו

27.11.2016
אל"ם (מיל') מוטי כידור
מערכות

המקורות המבצעיים והתורתיים של יחידות הסיור האמריקניות בווייטנאם

לצבא האמריקני אומנם הייתה מסורת ארוכה של יחידות סיור, אולם בווייטנאם היה עליו להקימן מההתחלה. הסיבה: בשנים שלפני המלחמה התכוננו האמריקנים בעיקר למלחמת עולם שלישית גרעינית

21.04.2015
ד"ר טל טובי
מערכות

המעמד האסטרטגי בים התיכון

המצב האסטרטגי בים התיכון אין לדון עליו כשהוא לעצמו. אפשר בכל זאת לסקור "ממעוף הציפור" את המצב האסטרטגי בכללו, ואחר לרכז את תשומת הלב במיוחד באזור הים התיכון

11.09.1939
סגן אדמירל ס.ו אוסבורן
מערכות

ביקורת מוסר המלחמה - מוסר המלחמה מול המשפט ודיני המלחמה

אין זה מספיק לעמוד בדרישות דיני המלחמה כדי לעמוד במבחן המוסר. המשפט הבין-לאומי יתקשה לסייע ללוחם כשיעמוד בפני בחירה מוסרית בשדה הקרב; עליו להקשיב לקול מצפונו

21.06.2008
אל"ם (מיל') ד"ר שמואל גורדון
מערכות

מלחמה פוסט-הרואית

אנו חיים בתקופה שבה החשש מפני אבדות הוא השיקול העליון המכתיב את אופן הפעלת הכוחות. הדבר בלט במלחמת המפרץ ועוד יותר מכך במלחמת קוסובו. למרות זאת משקיעים הצבאות מעט מאוד משאבים במחקר ובפיתוח של אמצעי מיגון מתקדמים לחייליהם

21.02.2001
פרופ' אדוארד לוטוואק
מערכות

איפה כאן ההיגיון?

מקובל לטעון שהמנהיגים הלא דמוקרטים במזרח התיכון יעשו הכול כדי לשמר את שלטונם. אבל צדאם חוסיין, ערפאת ומנהיגי הטאלבאן הוכיחו ששימור עצמי אינו האינטרס העליון שלהם. חשוב לזכור זאת כאשר דנים באופן התנהגותה של איראן בעתיד

21.02.2008
תא“ל (מיל‘) אבריאל בר-יוסף
מערכות

לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי

כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק

30.12.2021
אל"ם (מיל׳) יעקב צור