על חיזוקן של חוליות רופפות בתהליך הומדיעין בישראל

תפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני: משמעויות והמלצות לישראל

תפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני מוכיחה כי רק מאמץ מתוכלל ומתוזמר, הכולל רגולציה אגרסיבית ומימוש החקיקות, עתיד להצליח. דא עקא, האתגרים העומדים למימושה של התפיסה בארצות הברית רלוונטיים במידה רבה לישראל. יש להידרש לדיון במידת העצמאות ב"שרשרת הערך" של חומרי הגלם ותשתיות כחול־לבן, לשם מימוש עצמאות מרבית של התעשיות הביטחוניות

השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם

השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי של ישראל

מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה

מה אפשר ללמוד מהמלחמה הקרה על מגפת הקורונה

מקלטים - גם אלה הצבועים בצבעים שמחים - הם סוג של פצע בנוף. הם מזכרת תמידית ליכולת האנושית להישמע להוראות. נראה כי אפשר בהחלט ללמוד הרבה על ההיסטוריה של האנושות ממצבים שבהם אנשים נדרשו להישאר במקום מוגן, ולא לצאת החוצה

הנשיא החיוור על תרומת העיתונות הישראלית להפתעת יום הכיפורים

מעקב אחר הקריירה של סאדאת היה מגלה שמדובר באדם מוכשר וחריף שכל שאינו מהסס לקחת על עצמו סיכונים. אז מאיפה, לעזאזל, צמח המיתוס של לא יוצלח שאין לקחת אותו ברצינות?

בין מעילים ורוח: על האיזון בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה

בצה"ל מרבים לדבר במונחים כמו "מהלומות רב־ממדיות קטלניות". חלקן יוצא אל הפועל, ואכן יש מגמת התקדמות בהטמעת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אך אסור שהתקדמות זאת תבוא על חשבון יתרוננו המבצעי המובהק – ההון האנושי

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה

הטנק (לא)מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון

במהלך מאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם, ובתוך כך גם בדרישות מהכוח הצבאי. בעוד החי"ר השתנה לבלי היכר, השריון נותר דומה מאוד בארגונו ובהיגיון הפעלתו. לאחר מלחמות רוסיה–אוקראינה ו"חרבות ברזל" אין עוד עוררין על עתידו של הטנק, אך הן מסמנות את הצורך לשנות את ההיגיון שבו מתארגן חיל השריון ומופעל

בירורים ודעות על הכוח-הלוחם של מחר, יסודו ודמותו - הברירה האטומית שלפני חיל הצבא