מציג עמוד 8 מתוך 1008 תוצאות
המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?
הצבא האמריקני עדיין בוחן את צעדיו בהקשר לנשק הכיתתי העתידי. להלן חמש מערכות הנשק שייבחנו בתקופת הזמן הקרובה
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
המושג הקלסי של הרתעה אינו רלוונטי למגוון של מצבי עימות. במאמר מוסברת הטענה הזאת ומוצעת גישה של "הרתעה מותאמת". לפיה יש לנתח את פסיכולוגיית היריב כדי לתפור בעבורו פתרון הרתעתי הולם ואפקטיבי
מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך
זה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל. המאמרים בקובץ שלפניכם, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים
