מגמות יסוד בתנועת חמאס ממבצע "צוק איתן" ועד "חרבות ברזל"

במהלך כ־15 שנה הקימה חמאס צבא של ממש בעזרת מנגנוני התנועה בחו"ל, וערכה את ההתאמות הנדרשות במבנה הארגוני שלה. הכול לטובת תוכנית מבצעית התקפית, שיישמו בשטחה הריבוני של ישראל ב־7 באוקטובר, ועתידה להילמד דורות רבים קדימה במיטב המכללות הצבאיות. מאמר על הצד האחר של הגעה: חמש מגמות מרכזיות בתנועת חמאס בשנים 2014–2023 אל מול יעדי העל ויעדי המשנה שלה

המערכה הרוסית באוקראינה מודל סובייטי להתערבות צבאית

כישלון התמרון הרוסי בפתיחת המלחמה נבע לא רק מיכולת לחימה נמוכה ומתכנון שלומיאלי, אלא גם בשל היותו מודל התערבות צבאית שאינו חלק ממערכה צבאית. היעדר מודיעין אסטרטגי, או לחילופין התעלמות הקברניטים הרוסים מחוסר היכולת לבצע השתלטות צבאית מהסוג שרוסיה ביצעה בעברה הסובייטי, העצימו גם הם את הכישלון

סקירה: האצת חדשנות צבאית - לקחים מסין ומישראל

יש שוני מובהק בין מדינות שונות בתרבות, בהיסטוריה, באיומים, ובמטרות האסטרטגיות. שוני זה משתקף בארגון ממסדי המו"פ שלהם ובאופן פעולתם. כדאי ללמוד מן הניסיון האמריקני המתמיד לעדכן ולשפר את מנגנוני המו"פ, כיצד לא לשקוט על השמרים ולבחון את המבנה, היעדים והתקציבים של מערכת המו"פ הצבאית בהשוואה למדינות אחרות ולתעשיות אזרחיות

תרומת מאיר שמגר ומורשתו לעיצוב חוק השיפוט הצבאי ולחיזוק מערכת המשפט הצבאית

חוק השיפוט הצבאי שנחקק ב־1955 אימץ את הגישה לפיה מערכת המשפט הצבאית פועלת במנותק מהמערכת הכללית, ובנושאים מסוימים הוענקו למפקדים סמכויות שאפשרו להם להשפיע על ההליכים. בחלוף עשרות שנים מפעילות ועדת שמגר, ומקבלת תיקון 17 לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לומר שהעקרונות שלאורם פעלה הוועדה היו חיוניים ותרמו להבטחת עצמאות מערכת המשפט הצבאית

ישראל והמלחמה הבאה

טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים

ממצפה אה"ד ההצגה הצבאית כדרך הדרכה

ישראל- עדכון הדוקטרינה הצבאית

שנה לחזרתו של הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן - משמעויות ולקחים

שלטונו הרעוע של הטאלבאן מאפשר לאויביה של ישראל חופש פעולה באפגניסטאן תחת חסותו. טוב תעשה ישראל אם תגדיל את מעורבותה באפגניסטאן, ותמנף את המצב כדי להכניס את פקיסטאן תחת כנפי "הסכמי אברהם"

"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך

הפעילות המבצעית ב"בית וגן" בג'נין היא התחלה של שינוי כיוון נכון בגישה בקרב הדרג המדיני (ואולי אף בקרב המערכת הצבאית). עם זאת, שינוי זה עדיין אינו מספיק להשיג הרתעה ולפגוע מהותית בארגוני הטרור ביהודה ושומרון בכלל, ובצפון השומרון ובג'נין בפרט

ההכנה המנטלית ועיצוב הרוח של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס לביצוע ג'האד

כבר ב־1988 הגדירה עצמה חמאס כתנועה שהאסלאם הוא דרכה. משכך, האמונה שזורה בתוכנית הצבאית ואי אפשר לנתק ביניהן. זאת אף על פי שחלקנו הניגשים לסוגיה מנקודת מבט מערבית מנסים לטעון כי האמונה היא התירוץ ולא המהות. אולי אפשר להכריע את חמאס צבאית, אך יש להביא בחשבון כי הרוח שחמאס מייצגת פועמת בליבם של לא מעטים