מציג עמוד 8 מתוך 88 תוצאות
בראשית דרכו היה ארגון ההגנה תנועה עממית בעלת מבנה רופף, שהתבסס על התארגנויות ביטחוניות מקומיות, ואילו לאחר הפיכתו למיליציה טריטוריאלית, ובהמשך לכוח צבאי, אִפשר קיומו להשיג את היעדים הביטחוניים של היישוב
מבחינות אסטרטגיות, מערכתיות וטקטיות רבות מלחמת רוסיה-אוקראינה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למהפכה בעניינים צבאיים שהבטיחו ההוגים. המלחמה חירבה כמה תיאוריות בנוגע להשפעה הצפויה של מגוון טכנולוגיות חדשות, ולעובדה שצבאות קטנים המבוססים על גיוס מתנדבים בלבד יספיקו כדי להכריע מלחמות. לפיכך מבט לעתידה צריך להיעשות בצניעות
לאחרונה מתרבות התקיפות של הח'ותים על ערב הסעודית ועל איחוד האמירויות. יש להטות אוזן למתרחש בזירה, מכיוון שאין המדובר במבט מרוחק עם מאפיינים אקדמיים אלא במציאות ההולכת ומתפתחת כחלק מאקלים ומכלול בין־לאומי שאיננו צפוי להיעלם. כולל השפעות על הסכם הגרעין בווינה
שלטונו הרעוע של הטאלבאן מאפשר לאויביה של ישראל חופש פעולה באפגניסטאן תחת חסותו. טוב תעשה ישראל אם תגדיל את מעורבותה באפגניסטאן, ותמנף את המצב כדי להכניס את פקיסטאן תחת כנפי "הסכמי אברהם"
צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20
ההתפתחויות בשנים האחרונות במחירי השיגור ובמחירי הפלטפורמות הלווייניות, יכולות למקם את ישראל בעמדה מעניינת לחלל דור 3.0
לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של גדוד 202 במבצע "צוק איתן" מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב
היחסים הביטחוניים עם הודו נמצאים במגמת עלייה מיום עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון. ואולם ישראל צריכה לראות בהודו לא רק מקור גדול ליצוא אמל"ח ישראלי – אלא שותפה אסטרטגית והדוגמה הבולטת והחשובה ביותר לצורך בחשיבה מחודשת על החשיבות של "הדרום הגלובלי"
