המלחמה החשאית

פיתוח מערכות-נשק וחקר-ביצועים

כללי המשחק של העימותים האסימטריים

״בניגוד לחמאס, חזבאללה אינו ארגון קטן וחלש. לא ניתן להגיד שהוא אינו מורתע מישראל, אך ההרתעה היא הדדית. הצד החזק, כלומר ישראל, מהסס לחרוג ולעלות מעבר לרף הסלמה מסוים. פה לחלוטין הם ריסקו את כל כללי המשחק ולכן אנו מגיבים בהתאם. כללי המשחק נשברו ב־7 באוקטובר. צה״ל מראה הישגים יוצאי דופן בלבנון, מחסל אנשים ומפקדים בכירים, דברים שלא העזנו לעשות ב־30 השנים האחרונות״. ד״ר דניאל סובלמן, מהמחלקה ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, בריאיון ל״קול המערכות״ על כללי המשחק של העימותים הא־סימטריים באזורנו. מדוע יש כללי משחק? מדוע שישראל תסכים ליצור כללי משחק?

הפרטיקאי

בגיליון: הפרקטיקה של "גם וגם": מודל להטמעת מדיניות פרדוקסלית על־ידי מנהלים | חדשנות ללא סיכון: איך למנוע טקסי האקתון בצה"ל ולתת ערך ארגוני משמעותי | בצה"ל | "עולים לאוויר": People Analytics ממדעי ההתנהגות למדעני ההתנהגות: הטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בארגון הצבאי | סיקור מקוון - ממצאי מחקר ומשמעויות יישומיות | "מסע הרילוקיישן" של המ"פ החדש |"בשביל כוכב נוריד כוכב": היבטים תפיסתיים ויישומיים באסטרטגיית שימור הטאלנטים ביחידה | בתוך הזרם - פיצול, הכלה ומה שביניהם: פרקטיקות של ניהול מתחים במסגרת ייעוץ ארגוני בצה"ל איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

כיבוש לוד והשפעתו על צה"ל

משה דיין, אדם בעל מודעות רבה להיסטוריה ולמקומו בה, הצליח להנחיל את המיתוס שכיבוש לוד במלחמת העצמאות נבע מפריצת הגדוד המשוריין שעליו פיקד - גדוד 89 - לתוך העיר. מחקר קפדני יותר מלמד שהפריצה הזאת הייתה מסע מבולבל למדי של כוח תועה בדרכו. אומנם גם הפריצה השפיעה על נפילת העיר, אך הייתה רק גורם אחד מיני רבים שתרם להצלחה. הבעיה היא שבשל ההשפעה העצומה שעתידה הייתה להיות לדיין הצליח המיתוס שהוא יצר, ואשר היה שגוי בבסיסו, להשפיע למשך שנים רבות על התפתחות תורת הלחימה של צה"ל

בין שני כישלונות: הפתעת יום הכיפורים 1973 והפתעת 7 באוקטובר 2023

מאמר זה מבקש להשוות בין שני כשלי ההתרעה החמורים בתולדות קהילת המודיעין הישראלית: מלחמת יום הכיפורים (1973) ומתקפת חמאס (2023). חרף פערי מידע והקשרים שונים, ניתוח השוואתי של אחריות ארגונית, קונספציות שגויות, תפקוד האיסוף ותהליכי מחקר והערכה, מאפשר לזהות דפוסים דומים ושונים בשני המקרים. בעוד כשל 1973 נבע בעיקר מבעיה הערכתית, כשל 2023 שיקף במידה רבה גם כשל איסופי חריף - למרות גישה נרחבת למידע. המאמר מצביע על הזנחת תחומי איסוף קריטיים, דבקות עיוורת בקונספציה של "חמאס מורתעת" בכל הדרגים, והתעלמות ממידע איכותי שהתקבל. כמו ב־1973, גם ב־2023 כשלו מנגנוני הבקרה והספק בתוך מערכות המחקר, והדרג המדיני לא אתגר את הערכות המודיעין. התוצאה – הפתעה מוחלטת וחוסר מוכנות מהותי – מדגישה את הפער בין עוצמת יכולות המודיעין ובין חולשת השימוש בהן

ספר דיגיטלי: עיר מבצר - לחימה בקסבה, שכם כמקרה מבחן

ספר זה מנסה לעמוד על החוקיות של העיר העתיקה המזרח־תיכונית הבנויה, המאורגנת ומתנהגת כמעוז מבוצר. מעוז זה כפוף לכללי בנייה, המושפעים מהטופוגרפיה, צנעת הפרט, הדת ומאפייני התרבות הערבית. העיר שכם, על רבדיה ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והחברתיים, יכולה לשמש מודל טיפוסי של עיר אסלאמית מזרח־תיכונית. הלחימה היום־יומית בשכם מהווה קרקע פורייה ללימוד מבצעי, בהקשר אופרטיבי כולל של לוחמה אורבנית בזירות המבצעים של צה"ל. מחקר משותף זה של פיקוד המרכז, אוגדת איו"ש, חטמ"ר שומרון והמעבדה התפיסתית, המתבסס על ניסיונם של מפקדים מהשטח, מעלה באופן בלתי אמצעי את האתגרים והפערים המבצעיים בלחימה בגרילה העירונית. המחקר תורם לפיתוח תפיסות מבצעיות ללחימה באויב המשתמש במרחבים האורבניים ובתווך התת־קרקעי. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

על הכותבים

מערכות עומק: תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

מספר מדינות באזור ובמערב רואות בטורקיה מדינה המערערת על היציבות הבין־לאומית ואף מהווה איום, בין היתר נוכח מעורבותה בעימותים צבאיים וסכסוכי גבול, וכן בשל התנהלותו של נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן. מחקר זה עוסק בתפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ובמימושה בפועל בחמש השנים האחרונות, מנקודת המבט הטורקית. במוקד המחקר עומדת מדיניות החוץ הטורקית, וכמקרה בוחן נבחנת פעילותה של טורקיה במזרח הים התיכון. מטרתנו לשפוך אור על המניעים והבלמים של טורקיה, בבואה ליישם את תפיסת הביטחון הלאומי שלה, ולברר כיצד משפיעה מדיניותה והתנהלותה על האזור. המחקר כולל שלושה פרקים: בפרק הראשון נסקור את תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה: השינויים והתמורות שחלו בתפיסה לצד היסודות שנשתמרו, והנסיבות ההיסטוריות והגיאו־פוליטיות שהביאו להתפתחויות אלה. הפרק ידון בהשפעת אישיותו, תפיסותיו וסגנונו של ארדואן - שליטה של טורקיה מזה כמעט שני עשורים, על התפיסה והמדיניות הטורקיות. בפרק השני נפרט את יישומה בפועל של תפיסת הביטחון הלאומי, תוך מתן דגש על מדיניות החוץ הטורקית וליחסיה עם כמה מדינות, בדגש על מדינות המערב, רוסיה ואיראן. פרק זה יציג את המרחב הגיאואסטרטגי של טורקיה, דרך עיניה, ויפרוס את המניעים ואת הבלמים המשפיעים על התנהלות טורקיה בזירת החוץ, תוך מתן דגש להיבטים פנימיים וכלכליים. בפרק השלישי נתמקד בפעילות הטורקית במזרח הים התיכון, ונדגים כיצד תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ומדיניות החוץ שלה באות לידי ביטוי בפועל במרחב זה. הפרק יסקור את האסטרטגיה הימית של טורקיה, את יישומה באמצעים צבאיים ומדיניים ואת התגובות לכך, בפרט מצד השחקניות באזור. בשל חוסר נגישות למקורות ראשוניים, התבססה עבודת החקר על ראיונות עם חוקרים ושגרירים זרים וישראלים, כמו גם על מקורות טורקיים, בהם ממשלתיים רשמיים, ועל ניתוח תקשורת טורקית ומערבית. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.