קלאוזביץ, העם החמוש והלוחמה הזעירה

הגותו של קלאוזביץ בנוגע למלחמת גרילה היא רלוונטית ברובה הגדול גם היום, אף שהיא נכתבה לפני כ-200 שנה, ואף שהיא מבוססת בעיקר על דוגמה אחת: מלחמת ספרד-צרפת (1808-1814 ,(שעליה הוא למד מכלי שני

מבצע אנטבה

כיצד יכול כוח קטן לגבור על כוח גדול וחזק ממנו משמעותית? על השאלה הזאת מנסה לענות תיאוריית ''העליונות היחסית'' שניסח האדמירל האמריקני, ויליאם מקרייבן. הוא מבסס את התיאוריה שלו בין השאר על אחד המבצעים המפורסמים ביותר לשחרור חטופים – מבצע אנטבה. במהלך הפרק אנחנו משחזרים את תכנון המבצע ואת רגעי השיא שלו, יחד עם מתכנן הפעולה מוקי בצר והלוחמים הראשונים שפרצו לטרמינל באנטבה ומנתחים את מהלך המבצע לפי תיאוריית העליונות היחסית.

המלצות לתכנון ולניהול הפקת הלקחים במלחמה הבאה

את הלקחים שאושרו בסוף תהליך תחקור "תִּחְיֶה" המערכת הצבאית שנים ארוכות, ועמם תצא למערכה הבאה. לכן יש להקפיד שכל תחקור יהיה מקצועי, נטול פניות, חד וברור, לצד קבלת החלטות זהירה באישור הלקחים

שלושת "הגדולים" מכים שוב: לקחים צבאיים ראשוניים מחודשיים של מלחמה באוקראינה

בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי בלחימה באוקראינה הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין אותן

החי"ר המשוריין חובש כומתה שחורה

במלחמת "חרבות ברזל" התגלה פער חד בין הצורך המבצעי בחי"ר משוריין ובין המציאות בשטח. בעוד כוחות השריון נאלצו לפעול בשטחים צפופים נגד איומים מטווח קרוב, החי"ר שליווה אותם לא הותאם לאבטחת כוחות משוריינים. הפתרון טמון בבניית כוח חי"ר משוריין אורגני וייעודי במחלקות השריון – לא כתחליף לחי"ר הרגיל אלא כמשלים לו

פשיטה – דשדוש לתכלית

הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב

מבצע "מגן מדבר" - היערכות הכוחות האמריקנים במפרץ הפרסי

המעורבות העיראקית במלחמת ששת הימים

בעוד הרטוריקה העיראקית ערב מלחמת ששת הימים הצטיינה בקיצוניות רבה, הרי כאשר היא התבקשה על-ידי מדינות העימות לתרגם את הדיבורים למעשים, היא עשתה מעט ככל האפשר. דווקא אחרי שהסתיימה המלחמה הגבירה עיראק את קצב שיגור הכוחות לירדן - בניגוד לרצונן של קהיר ושל רבת-עמון. המניע לכך לא היה רצון להילחם בישראל, אלא להשיג דריסת רגל רשמית בירדן, שהייתה באופן מסורתי יעד של עיראק

מלחמת המפרץ - הלקחים עבור ישראל

בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים

פשיטה – דשדוש לתכלית

הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב