מציג עמוד 8 מתוך 695 תוצאות
חשיבות המאמרים היא בעצם השיח המחודש בנושא התמרון הרב־זרועי והשאיפה להכרעה, כמו גם ניתוח הסביבה האסטרטגית ויכולות האויב. עם זאת, נדרש להעמיק עוד יותר כדי לייצר ״תיאוריית ניצחון חדשה״ שלאורה ניתן יהיה לקדם את מאמצי בניין הכוח. תגובה למאמרם של אל"ם (מיל') פרופ' גבי סיבוני ואל"ם (מיל') יובל בזק, "התמרון היבשתי הרב־זרועי לנוכח אתגרי העתיד", מערכות 484 ,עמ' 3
ההיסטוריה של המלחמות מראה כי ניצחון והפסד אינם קשורים בהכרח ליחסי העוצמה, אלא לאופן בו צופות המדינות את שדה הקרב העתידי ומכינות את הכוחות אליו. העימותים העתידיים יהיו שונים מהותית מהמערכות של שלושת העשורים האחרונים, ועל כן יש לבנות ולשכלל את הכוח היבשתי כבר היום, לנוכח האתגרים הצפויים בשדה הקרב העתידי
המיומנויות שהפגין חיל האוויר המלכותי הבריטי בשמי עיראק וסוריה ב־1941 רלוונטיות גם בימינו, ומחייבות את הכוח האווירי המודרני לאותה מידת יוזמה, גמישות ויצירתיות מצד כל דרגי הפיקוד שלו. תכונות אלו דרושות לא רק בשלב הפעלת הכוח, אלה גם במהלך בנייתו והכשרתו
בגיליון הזה של "מערכות" ייפרשו בפני הקוראים תוצרי המחקר המקדים שהובילה המעבדה התפיסתית, בנוגע לתמרון היבשתי הרב־זרועי
הכרעה מהירה מושגת רק באמצעות תמרון יבשתי, ולכן דווקא לנוכח האיומים המתהווים בימינו, נדרש צה"ל להעביר את המלחמה בהקדם לתוך שטח האויב כדי להכריעו שם במהירות. לשם כך צה"ל צריך כוחות מתמרנים, שמסוגלים להתגבר על כל הרכבי הכוחות שעלול האויב להעמיד מולו
בין תפיסת התמרון הזרועי לתפיסת התמרון היבשתי הרב-זרועי חיוניותו של כושר תמרון משמעותי ואפקטיבי במציאות משתנה איננה מוטלת בספק. כינונו ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין המטכ״ל ובין זרוע היבשה, תוך הבהרת תחומי האחריות ונקודות הממשק בין תפיסת ״התמרון היבשתי הרב־זרועי״ ותפיסת ״יבשה באופק״
הטכנולוגיה הופכת את תפקיד המפקד לדואלי, באופן שבו היא גורמת לו לפעול בד בבד בשני "עולמות מקבילים". באחד מהם הוא המרכז, ומשמש כמקבל ההחלטות וכמעצב המציאות; ובאחר הוא חלק מרשת שלמה, שלא פעם דוחקת אותו לעמדת השפעה משנית. על המפקד להרכיב לעצמו סל מאפיינים ופרקטיקות שיאפשרו לו הסתגלות מהירה והתארגנות מיטבית
במאמרים מקצועיים העוסקים במדינה האסלאמית (דאעש) בולטת תמימות דעים כי לא ניתן להכריע אותה רק באמצעות הפצצות מהאוויר. אולם בנוגע לשאלה מה יש לעשות ניכרת מבוכה רבה
מיון קפדני של כוח האדם, תחקור מקצועי ומדוקדק של אימונים ושל מבצעים ומעל לכול החדרת רוח של תחרותיות ללא שום ויתורים ופשרות הם שהפכו את חיל האוויר של שנות ה־60 וה־70 לאימת אויביה של ישראל
שבועון צבאי רוסי ממליץ שמערך אחד יופקד על הגנת האוויר והחלל וטוען שפיצולו לשני מערכים יחליש את שניהם