מציג עמוד 8 מתוך 151 תוצאות
כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה
מאמר חדש על הצורך להפריד בין יכולות ותוכניות מלחמה, ובין תפיסות בניין כוח / 14 שנים ל"אביב הערבי" / מאמר על הקשר בין היחס של החברה האמריקנית למלחמת וייטנאם – ומשפחת סימפסון / 80 שנים לקרב על הבליטה / יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל
בינואר 2025 יצא לאור הגיליון המורחב השמיני של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף
הקרבות בדרך לאודסה בפברואר 2022, עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה, מראים שיש פער מובנה בין תהליך בניין הכוח להפעלתו בכלל ובתכנון משימות סער אוויר בפרט. הפער מעלה את השאלה: כיצד אפשר לבנות כוח אפקטיבי ללא הרכיב שהוא היתרון היחסי שלו?
מערכת המורדים נגד צבא סוריה בסוף 2024 משמשת מקרה בוחן יוצא דופן להבנת תפקידם של מורל ורוח לחימה בעימותים צבאיים. בעוד המורדים הצליחו לאחד כוחות סביב מטרה משותפת, הפגינו לכידות ארגונית, תיאום אסטרטגי ושימוש מתקדם בלוחמה פסיכולוגית ותודעתית, סבל הצבא שמנגד משחיתות עמוקה, מתנאי שירות קשים, מחוסר אמון במפקדים ומבידוד יחסי. בתוך כך, נבחנות גם השלכות אפשריות שנוגעות לישראל, הן מבחינת חשיבות השמירה על צבא שמייצג את כלל החברה הן בנוגע לחוסנו הרעיוני והמבצעי מול אתגרי העתיד
בקרוב יתפרסם הגיליון התשיעי של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא, גיליון 10. בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף
ההפתעה שחוותה מערכת המודיעין הישראלית בעקבות פשיטת חמאס על עוטף עזה והנגב המערבי ב־7 באוקטובר הייתה סוג ייחודי של הפתעה בסיסית. סוג זה של הפתעה, הפתעה בסיסית–אבסורדית, מאופיין בהתממשותו של תרחיש שנמצא מחוץ לקבוצת התרחישים האפשריים מבחינת הצד המופתע. כדי שמערכת המודיעין תוכל להנדס עצמה להיות פחות פגיעה לנוכח הפתעה בסיסית–אבסורדית, עליה קודם כול ללמוד ולהבין את מהותה
בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו
הדבקות של צה“ל בעקרון הפשטות, שהתחזקה מאז פרסום דו“ח וינוגרד, אינה יכולה לשנות את העובדה שצה“ל הוא ארגון מורכב שפועל בסביבה מורכבת. כדי לשמר את יכולות ההגנה שלו ואת כושרו להרתיע, להתריע ולהכריע הוא נדרש להתאים את עצמו כל הזמן למציאות המשתנה
זה כמה שנים שגופים שונים מנהלים מסע להטלת איסור מוחלט על שימוש בתחמושת שכוללת זרחן לבן - גם אם זו מיועדת למטרות לא קטלניות כמו מיסוך. המאמר בוחן כיצד מתגבשת נורמת איסור על נשק ומהם השלבים בדרך להפיכתו לטאבו מוחלט, עד כי השימוש בו גורר סנקציות