מציג עמוד 8 מתוך 1070 תוצאות
חשיבות הצורך להיכשל פעמים רבות כדי לנחול הצלחה היא אחד האתוסים הרווחים בעולם ההיי־טק. מערכת הביטחון נדרשת לאמץ את גישת הכישלונות המקדמים כחלק מיסודות העשייה שלה – בהיבט האנושי, הפרויקטלי והארגוני. אימוץ הכישלון כחלק הכרחי בתנועה קדימה יסלול את הדרך לחדשנות הנדרשת בשדה הקרב המודרני
"התמרון באופן שבו הבנו אותו, תפסנו אותו, למדנו אותו, זכרנו אותו, השתנה לאורך השנים. מכיוון ששדה הקרב השתנה, אבל מכיוון שאנחנו השתנינו [...] לא כל תמרון מוביל להכרעה מהירה. היסודות של תפיסת הביטחון היו קשורים ראשית בניצחון, שנית בהבנה שאנחנו צריכים להשיג אותו דרך הכרעה מהירה ולבסוף בתמרון, שהוא הכלי המרכזי כדי להשיג את ההכרעה הזאת״. פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הראשון – התפתחות רעיון התמרון, הבנת מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לפרק את מערך המילואים, אבל ספק אם היא יכולה לאפשר לו להמשיך להתקיים בלי רפורמה מעמיקה. מהבחינה הזאת אין די בצעדים שננקטו בצה"ל לשיפור התנאים והאווירה שבהם פועלים אנשי המילואים
צה"ל מייחס חשיבות עצומה לזיהוי חלליו. אחת הדרכים המדויקות והמהירות ביותר לעשות זאת היא באמצעות השוואה בין צילומי שיניו של החלל לצילומים של שיניו בשעה שהיה מטופל במרפאות שיניים. האתגר המרכזי שעומד כיום בפני מערך הזיהוי הדנטלי של צה"ל הוא עדכון כל הרשומות הדנטליות של החיילים ומחשובן
במלחמה הבאה יוטל עומס עצום על מערך הלוגיסטיקה גם משום שצה"ל יחתור להכרעה באמצעות מהלכי תמרון עמוקים - מה שיצריך העברת אספקה לכוחות הלוחמים בשטחים עוינים - וגם משום שהעורף הלוגיסטי יהיה נתון לאש כבדה של טילים ושל רקטות. המאמר סוקר כיצד מתכונן מערך הלוגיסטיקה לאתגר הכפול הזה
בחברה הישראלית קיימת גישה שלפיה אין שום ערך שראוי למות למענו. הגישה הזאת מחלחלת גם לצבא ומשפיעה על פעולתו. הבנת הייעוד הלאומי והזדהות עימו הן תנאי לנכונות להקרבה ומפתח לניצחון
מאמר זה מבקש להשוות בין שני כשלי ההתרעה החמורים בתולדות קהילת המודיעין הישראלית: מלחמת יום הכיפורים (1973) ומתקפת חמאס (2023). חרף פערי מידע והקשרים שונים, ניתוח השוואתי של אחריות ארגונית, קונספציות שגויות, תפקוד האיסוף ותהליכי מחקר והערכה, מאפשר לזהות דפוסים דומים ושונים בשני המקרים. בעוד כשל 1973 נבע בעיקר מבעיה הערכתית, כשל 2023 שיקף במידה רבה גם כשל איסופי חריף - למרות גישה נרחבת למידע. המאמר מצביע על הזנחת תחומי איסוף קריטיים, דבקות עיוורת בקונספציה של "חמאס מורתעת" בכל הדרגים, והתעלמות ממידע איכותי שהתקבל. כמו ב־1973, גם ב־2023 כשלו מנגנוני הבקרה והספק בתוך מערכות המחקר, והדרג המדיני לא אתגר את הערכות המודיעין. התוצאה – הפתעה מוחלטת וחוסר מוכנות מהותי – מדגישה את הפער בין עוצמת יכולות המודיעין ובין חולשת השימוש בהן