לאופי "המלחמה הקטנה" במאורעות 1939-1936

הערבים אינם נוטים ללחום בדרך של קרב ממש. לעומת זאת גילו נטייה ניכרת לחבלות, מארבים, ירי מרחוק, גישוש, התגנבות - ולעיתים הראו גם כישרון לכל אלה

תופעת "הראש הקטן" בצבא

ממחקר חדש עולה: אחת הסיבות המרכזיות לכך שחיילים נוקטים אסטרטגיה של "ראש קטן" היא החשש שלא יקבלו גיבוי ממפקדיהם במקרה שיוזמותיהם לא יעלו יפה

גבול הכסף

בעקבות הגילוי של מאגרי גז גדולים בים התיכון חתמו קפריסין וישראל על הסכם המתווה את הגבול הימי ביניהן. במאמר מוסבר כיצד נקבע הגבול ומהן משמעויותיו הכלכליות לשתי המדינות

בטחון הפנים בדמוקרטיה הישראלית

תחקירים

איפה אני נמצא לעזאזל ? על התמצאות בשדה הקרב

אחוז בני־הישוב הניתן לגיוס צבאי – מהו?

לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות

אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים

חמקנות כפרמטר במרכיב השרידות

כל תכנון של פלטפורמת לחימה חייב להביא בחשבון את מכלול אמצעי הגילוי, הזיהוי והאיכון הקיימים ולתת להם מענה בדרך של טיפול בחתימה או בדרך של אמצעי הטעיה. הטיפולים האלה ישפרו את יכולתה של פלטפורמת הלחימה לשרוד ויהוו מכפיל כוח בשדה הקרב

איך מיירטים טיל או מל"ט?

"הכל מתחיל בגילוי מערכות סנסורים, מכ"מים וסנסורים אלקטרואופטיים שמגלים שיש איום אווירי. הם יודעים לגלות את האיומים ולפי התנהגות המטרה גם לזהות את סוג האיום - למשל טיל בליסטי, מטוס, מל"ט או כל איום אחר". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על האופן שבו מיירטות מערכות ההגנה האווירית את האיומים שנשלחים לישראל מקרוב ומרחוק