מציג עמוד 8 מתוך 363 תוצאות
את הלחימה נגד הטרור מעזה מנהל צה"ל בשיטת הלחימה מנגד, ואילו את הלחימה נגד הטרור ביהודה ושומרון הוא מנהל בשיטת המגע הישיר . בעוד הטרו בעזה משגשג, הרי ביהודה ושומרון הוא מרוסן למדי. די בכך להוכיח את יתרונה של הלחימה במגע ישיר למיגור טרור וגרילה
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם
מאמר זה בוחן את הסיוע האווירי ההתקפי שנתן חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב לכוחות היבשה המתמרנים בשלבי הלחימה המרכזיים בעזה במלחמת חרבות ברזל. לאחר סקירה קצרה של תולדות שיתוף הפעולה אוויר-יבשה ופירוט ההתפתחויות בתחום הסיוע האווירי ההתקפי בעשור שלפני המלחמה, עולה טענה כי הסיוע האווירי ההתקפי באמצעות מטוסי קרב במלחמה זו היה חריג לחיוב ביחס להיסטוריה הצבאית הישראלית. בין הסיבות לכך ניתן למנות את תהליכי בניין הכוח והאימונים לפני המלחמה, שינויים תהליכיים שנעשו תוך כדי המלחמה, הקצאת חימושים רחבה על ידי המטכ"ל ומספר גורמים הייחודיים לתנאי הלחימה בעזה. ייתכן כי אופי הסיוע במלחמה זו הוא גם תוצר של שינוי תרבותי בחיל האוויר, שביטויו הוא מדידת ההצלחה של פעילות החיל דרך הצלחת הכוח המתמרן. בהמשך מובאת השוואה בין המלחמה הנוכחית למלחמת לבנון השנייה (2006), מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) ומבצע צוק איתן (2014), ובסיום מוצגות תובנות לגבי סיוע אווירי התקפי במלחמה עתידית בלבנון שתכלול תמרון רחב היקף
"במשך שנים יצרנו מול חמאס מערכת שקופה. חמאס למדו אותנו: את מגדלי התצפית, איך אנחנו אוספים מודיעין, מה חושף אותו ומה לא. הם למדו אפילו את הגדר היטב, את המכשול העילי והמכשול התחתי וכל מרכיב בהגנה שלנו שקוף מבחינתם. מה שראינו פה זו קריסה מוחלטת של ההגנה". אלוף (מיל') יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על הלקחים המיידים שצריך להפיק, גם לרמת הדרג הטקטי הלוחם, על תפיסת ההגנה של צה"ל בעזה
סיפור הגלגולים השונים בהפעלת כוחות מסתערבים. מסתבר שהעלילות מסמרות השיער של פאודה מתגמדות מול המציאות ארוכת השנים שהחלה ביחידת המסתערבים של פלמ"ח ונמשכת ממש עד רגע זה. בפרק מספר הסופר והעיתונאי מתי פרידמן את סיפורם של המסתערבים הראשונים שנטמעו בביירות וסיכנו את חייהם לטובת המדינה עוד לפני שזו נוסדה ואילו תומר צבן ורז שביט ששירתו ביחידת דובדבן בשנות התשעים יספרו על הניסיונות למגר את הטרור בעזה בשנים הללו
״יש הבדל בין שיטות האימונים של צה״ל וחמאס. אולם, יש כאן חוברת עם הרבה מאוד תרגילים ותנועה שמעסיקה מדריך אימון גופני וכותב תורה בתחום זה. האתגר שלנו שאנחנו ניבחן בו הוא בכלל בלבנון ולא בעזה ששם התוואי שטח יותר פשוט, המלחמה שם מבחינה פיזית תבחן אותנו״. סא״ל ד״ר עקיבא גרוסמן, רמ״ד תרבות גופנית במכללות הצבאיות, בריאיון ל״קול המערכות״ על הכושר הגופני של לוחמי חמאס, מוכנותם לאירועי 7 באוקטובר, השפעת הכושר על היבטים נוספים כמו החוסן המנטלי, וכן על היערכות החזבאללה בפן הכושר הגופני
המאמר טוען כי במלחמת "חרבות ברזל" השיג צה"ל הכרעה בשתי זירות, באופן ההפוך מהמקובל בתורה הצבאית. בעזה - הושגה הכרעה טקטית ואופרטיבית מול חמאס, שהתבססה על שחיקת כוחות ויכולות האויב בעיקר באמצעות פעילות יבשתית התקפית; בלבנון - הושגה הכרעה אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית (בסדר הזה) מול חזבאללה, שהתבססה על תחבולה באמצעות פעולות קינטיות ("מכות מנע") ובהן פיצוץ ביפרים ותקיפות מהאוויר נגד יכולות ומפקדים, והמשך בפעולה יבשתית נגד תשתיות לחימה במרחב הגבול. הדיון בהכרעה הלך ונעלם בתוך צה"ל בשנים האחרונות, והמאמר מציע מצע מחודש לדיון כזה
עיון בלקט המאמרים והספרים שפירסמה "מערכות" לאורך השנים מלמד כמה גדול המשקל שמעניק צה"ל לנושא הכתיבה והעיון כאמצעי למיצוי הידע האישי והניסיון הרב המצטבר בידי מפקדיו
"כאשר אתה עובר על רשימת ההרוגים בכל סבבי הלחימה מ'עופרת יצוקה' וצפונה, תמצא בני חמולה כזו או אחרת שהיו מעורבים בטרור, בארגון כזה או אחר. אין חמולה שאין בה פעילי טרור, שאינה צבועה בצבעים של טרור. אין חמולה שהיא סטרילית לחלוטין, אין דבר כזה על הגלובוס" ההיסטוריון הצבאי גיא אביעד בריאיון ל"קול המערכות" על החמולות בעזה, בהן זו שחטפה ומחזיקה במשפחת ביבס, או זו שחטפה לפני שנים את גלעש שליט; על היום שאחרי מלחמת "חרבות ברזל", ועל הגורמים המקומיים שיכולים (או אולי לא) להחליף את חמאס
מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי