מציג עמוד 8 מתוך 393 תוצאות
ישראל השיתה במסגרת "חרבות ברזל" מהלומות כבדות בזירות הפעולה מול חמאס וחזבאללה בלבנון, וכן במעגלי פעולה רחבים יותר. עם זאת, אין להסתפק בתחושת הישג בנוגע לתרומת פעולות אלה למימוש רגל ההרתעה ולקיים תהליך הערכה עיתי שיאפשר "לשמור אצבע על הדופק" ביחס להרתעה מול השחקנים השונים בנקודת זמן נתונה, ולוודא כי אינה יורדת מתחת לסף הנדרש
בשנות ה-70 של המאה ה-20 פיתח צבא רודזיה שיטת לחימה נגד גרילה שנקראה פיירפורס )Fireforce .)ייחודה היה בכך שהיא איפשרה לכוחות קטנים מאוד לגלות ולהשמיד במהירות כוחות גרילה שנהנו מעדיפות מספרית. שיטת הפעולה הזאת הייתה מבוססת על תגובה מהירה של כוחות מוסקים ומוצנחים בעקבות קבלת מידע מודיעיני מדויק מתצפיות סמויות על הקרקע
כיצד יכול כוח קטן לגבור על כוח גדול וחזק ממנו משמעותית? על השאלה הזאת מנסה לענות תיאוריית ''העליונות היחסית'' שניסח האדמירל האמריקני, ויליאם מקרייבן. הוא מבסס את התיאוריה שלו בין השאר על אחד המבצעים המפורסמים ביותר לשחרור חטופים – מבצע אנטבה. במהלך הפרק אנחנו משחזרים את תכנון המבצע ואת רגעי השיא שלו, יחד עם מתכנן הפעולה מוקי בצר והלוחמים הראשונים שפרצו לטרמינל באנטבה ומנתחים את מהלך המבצע לפי תיאוריית העליונות היחסית.
על הקרב המשולב בצה"ל | העומק: משחיקה להכרעה | הרוצה להכריע ישמר בארגז הכלים שלו את הפעולה בעומק | השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים | על הצורך בהשתנות האיסוף הקרבי הנייד | על הגנת העורף מפני אש האויב המתעצמת | הכישלון כערך מקדם יצירתיות בצה"ל | אתגרי האיגוף הימי והנחיתה מהים עבור זרוע הים | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה". הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל? ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים
בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו
איך מחסלים את ראשי הטרור? בשנות השבעים ביירות הייתה אחת הבירות השוקקות במזרח התיכון. היא הייתה גם מקום מושבם של בכירי אש"ף. ארגון הטרור שהיה אחראי לרציחתם של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. במבצע אביב נעורים, יצאו כוחות צה"ל מסיירת מטכ"ל, הצנחנים והשייטת למבצע בלב ביירות כדי לסגור איתם חשבון. המבצע הוא פרי שיתוף פעולה יוצא דופן, יחסית לנהוג אז, בין צה"ל למוסד שסיפק את המידע על ראשי אש"ף בזכות וסכנת שהושתלה בבירת לבנון. על מהלך המבצע ושיתוף הפעולה בין הארגונים מספרים אבנר שור ואבירם הלוי, יוצאי סיירת מטכ"ל ומי שרואים את עצמם כהיסטוריונים שלה.
האתגר: המפקד הזוטר הוא גורם הסמכות הראשון והעיקרי שהחייל פוגש ועל־ידיו הוא מנוהל בעת שירותו הצבאי, בעוד המפקד עצמו נמצא בתחילת דרכו. סביבת הפעולה של מפקדים בדרג הזוטר תהיה לרוב ״רועשת״ ומאופיינת בסדר נמוך. היא בלתי צפויה ומלאה באתגרים. אם יבחר המפקד הזוטר להמשיך בקריירה הצבאית, לתפקידו הראשון יהיה חלק מהותי בעיצוב סגנונו המנהיגותי. בין האתגרים המרכזיים: פיקוד בסביבה של גבולות חדירים, יישום סמכות פיקודית וגיבוש זהות פיקודית. אחת המשימות המרכזיות של המפקד בדרג הזוטר היא התחייבות לזהותו כמפקד, כלומר כבעל סמכות ואחריות לפקודיו, למפקדיו ולמערכת.
"לחשוב מהר, לחשוב לאט" בעזה | מערך המילואים במלחמת "חרבות ברזל": התמודדות בהווה ובעתיד בלחימה מתמשכת | הדרך ללבנון: מודל האימונים החטיבתיים המתמשכים כתשתית למוכנות לתמרון עתידי | ממעשה להלכה: גזירת תאוריה צבאית מתפיסת הלחימה של צה"ל במהלך "חיצי הצפון" | החי"ר המשוריין חובש כומתה שחורה | טיהור המרחב: מהישג מבצעי לצורת קרב חדשה | הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית על רקע 7 באוקטובר | "יש לנו אויבים משותפים": שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית, איראן ושלוחותיה ומשמעויותיו לישראל | דיפלומטיה ימית כרכיב באסטרטגיית צה"ל וזרוע הים: הצורך במהפך תפיסתי ומבני בזרוע הים | המצגות וההצגות: כלי אפקטיבי או מכשול לחשיבה?